למה ללמוד אמונה?
שמונה סיבות טובות ללימוד אמונה
לפעמים ניגשים אלי תלמידים רציניים ושואלים למה ללמוד אמונה? מי שיש
לו שאלות באמונה שילמד אבל אני מאמין בה' ואין לי ספקות למה אני צריך את זה? ובכלל
הסבתות שלנו מדברות עם ה' כל היום בלי ללמוד את כל הלימודים האלה.
לשאלה הזו שמונה תשובות:
א - באמונה פשוטה לבד אי אפשר להנהיג אומה
מעשה היה באחד מגדולי הדור, שפגש במרן הראי"ה קוק זצ"ל.
הגאון הנ"ל, שהיה מיודד עם מרן הרב קוק זצ"ל, פתח בדברי תורה ולאחר מכן
נתגלגלו הדברים למצב הדור והתקופה. אז נתמלא אותו גאון בריתחא דאורייתא, ותקף את
מרן הרב קוק זצ"ל על דרכו בהנהגת הכלל, והשקפתו על הציונות ויחסו לחלוצים
וכו'. אחר שגמר אותו גאון לדבר, פתח מרן הראי"ה זצ"ל בדברים קולחים,
והסביר לו את משנתו המחשבתית העמוקה, ומקורותיה עפ"י דברי חז"ל וגדולי
המקובלים שבכל הדורות. נענה אותו גאון ואמר: מחשבות כבוד תורתו גבהו ממני. כבוד
תורתו מדבר דברים עמוקים ונשגבים, אולם בענייני אמונה, הייתי רוצה להיות ביהדות
פשוטה, כמו שהיתה הסבתא שלי ע"ה. חייך הרב קוק זצ"ל והשיב לבן
שיחו: אמנם הסבתא של כבוד גאונו היתה מסתמא
אשה כשרה וצדקת, אולם יסכים גם כבודו, כי השגת הסבתא שלו ביראת שמים
אינה מספיקה כדי להנהיג את כלל ישראל... (עפ"י "לשלשה באלול")
ודאי שהאמונה הפשוטה היא הבסיס והיא דבר נעלה ועמוק אבל רק ממנה אי
אפשר לבנות אומה אלוהית. אי אפשר להשרות שכינה על אומה שלימה על ידי הוראות כלליות
לכל העם לקרוא תהילים ולהאמין בפשיטות זה פשוט לא עובד ולא נכון, צריך להוסיף על
גבי זה את קומת הדעת והשכל.
ב -
בדורנו התרבו מחלות רוחניות חדשות הזקוקות לתרופות חדשות
צריך לדעת אתה לא סבתא שלך! אתה בדור אחר. זו כמו השאלה 'לפני מאה
שנה סבתא שלי לא למדה זהירות בדרכים היא לא עשתה תיאוריה אז למה שאני יעשה את זה?'
הרי ברור שהעולם מתפתח ויש סכנות חדשות שבאות לעולם ויש התפתחויות חדשות שצריך
לדעת להתעלות אליהם ולהיזהר מהם, ברגע שהאנושות מתפתחת גם מגיעים לה מחלות רוחניות
חדשות, ספקות חדשות ובהתמודדות איתם היא מתעלה לדרגות רוחניות חדשות שדורשת התעלות
יותר גבוהה יותר, העובדה שהסבא וסבתא שלנו הצליחו טוב או דורות של גדולים הצליחו
זה לא אומר שאנחנו נצליח. לסבתא שלנו לא היה יוטיוב עם מילוני אתרי כפירה וסרטונים
של נוצרים שקפצו לה בעיניים והיא לא ידעה מה לענות להם.[1]
ג - המחשבות הנמוכות כבר לא מחזיקות
כותב הראי"ה קוק. (קבצים מכת"י קדשו ח"ג אות לא)
וז"ל:
ההכרות הפשוטות הבנליות של מהות היהדות, שהן
נותנים את כח החיים בתוך ההנהגה המעשית, הנן הולכות ומתמוטטות לעינינו.
ההכרה העולמית הכללית נתעלתה יותר מהן, על כן אין להן שום כח ושימוש, ואך לשווא
יתאמצו היחידים שמרגישים בעצמם הכרח של קישור אליהם להשיבן למצב חי ומתקיים בעולם.
חפץ זה הוא נגד העצה העליונה של מלכו של עולם, האומר לעולם שיבנה וישתכלל בחומריותו וברוחניותו ויעלה
למעלה, ולא ירד למטה וישוב לאחור .
הרב קוק אומר שיש דברים מעשיים ויש דברים הכרתים,
הכוונה יש מצווה מעשית כמו לתת צדקה בפועל אתה צריך לקחת כסף בידיים ולתת לעני זו
מצווה מעשית אבל יש משהו הכרתי שהוא עומד ביסוד של המעשה, והוא הרציונאל הוא הסיבה
המוסרית שבגללה אנחנו עושים מצווה מעשית כגון לקחת שטר של עשרים ₪ ולתת לעני בפועל
עם היד הפיזית ויש את היסוד המוסרי במוח בתודעה שבגללה אנחנו עושים את זה.
יש תודעות נמוכות ראשוניות ויש תודעות עמוקות יותר מפותחות ככל שהתודעה שלך גבוהה יותר יש לך יותר מוטיבציה לפעול את הפעולה.
למשל מי שבוחר להניח
תפילין כדי לא להגיע לגהנום זו תודעה נמוכה שדוחפת אותו להניח תפילין בצורה מעשית
אבל זה לא להתקשר לאלוקות לקיים מצוות עשה ולהידבק בה' לא לאהוב את ה' אלא התודעה
שדוחפת אותו זה לא להגיע לגיהנום, הוא בחר לא להגיע לגיהנום לא בחר להניח תפילין.
ככל שנעמיק את התודעות של המעשים שלנו יש יותר סיכוי שנמשיך לשמור את המעשים.
בדורנו הדור התפתח והשתכלל רמת המשכל והמוסריות רמת החופש והאחריות הכל התקדם, ונדרשת העמקה בהכרות בתודעות המקיימות את המעשים. ככל שאדם מונח בתודעות יותר גבוהות כך רמת העמידות של המעשים שלו יותר מוצלחת, לצערנו עלולים להיות דתיים שעושים את המעשים רק כי ככה החברה הדתית עושה והם לא יודעים כלל מה המטרה של כל זה לאן זה מוביל ומה המצווה בונה בהם ובמציאות,
העולם התפתח והתעלה מה שהספיק לנפשות לפני חמש מאות שנה היום
זה פחות מחזיק אפשר לומר זה לא מחזיק הרב אומר מילים חריפות
"הולכות ומתמוטטות לעיננו" היום אנחנו במצב שיותר משבעים אחוז מעם ישראל
לא שומר שבת זה כישלון בכל קנה מידה שלא תרצו, חברה ששבעים אחוז מהיצוא שלה לא
משרת את המטרה שלה זו חברה שסוגרים אותה.
ד - לימודי אמונה אינם רק להצליח לקיים אלא העמקת המושגים והגדלת
הדעת
גם אם באמת תשובות של הדור הקודם מזינות אותך והכל טוב ואתה מתפלל
ושומר קלה כבחמורה וכו' זה שאתה מצליח ליישם זה עדיין לא אומר
שאתה חושב ברמת מושגים עמוקה וברורה, חלק מבניין האמונה אינו רק
לגרום לאדם לשמור את המצוות אלא גם להעלות לו את רמת התודעה לרמה גבוהה של קישור
לה' בהבנה שלו איך ה' מנהיג את העולם ולמה הוא מחובר מנשמה וגוף ומה התכלית בכל
זה, בהבנה שטחית של כלל המושגים הללו גם אם שומרים מצוות היחס עלול להיות יחס מאוד
מעוות כמו שמתאר הראי"ה בח' קבצים א' שעט':
"כשמדברים על דבר אלוהים בלא דעה והעמקה,
מתייצבת הנשמה נגד חזיון של שממה שמטמטם את הלב, ומחשיך את אור החיים"
ה - על מנת להצליח ללמד את החלק הזה בתורה לאחרים
גם אם אתה יכול לשמור ברמה כזאת או אחרת, אם לא תלמד לעומק את כל
המושגים האמוניים לא תוכל ללמד אחרים דבר שמאוד נצרך היום, היום אדם
בא במגע עם המון ציבורים ונשאל שאלות, וכשהציבור הדתי בכללותו לא יודע לענות
ולהסביר זה מציג אותו באור מאוד שלילי וגורם לכפירה להתגבר כי מרגישים שאין לעולם
התורה תשובות טובות עמוקות ומשכנעות.
ו - על פי רוב בהמשך החיים אדם זקוק לתשובות עומק
יש בחורי ישיבה תמימים שיכולים לחיות חיים רוחניים ללא חקירות והעמקה
של התודעה אבל תוך שנה הכל עלול להתהפך הוא יכול לעבור משבר ופתאום ליפול לשבר
רוחני ואמוני ואז ללא תוספת לאמונה הפשוטה של משנה שכלית היסטורית מוסרית יציבה
הוא עלול להפסיק לשמור תורה ומצוות.
היה לי תלמיד לפני כמה שנים תלמיד תמים פשוט צדיק חמוד ממש 'משה אמת
ותורתו אמת' וזה מצויין ומקסים וצריך לשמר את המדרגה הזאת אבל לבנות גם מעליה את
קומת השכל והדעת באמונה, והוא לא עשה את זה הוא אמר למה אני צריך ללמוד אמונה? ולא
נכנס לשיעורי אמונה, יום אחד הגעתי לישיבה פונה אליי התלמיד הזה אומר לי הרב איזה
מזל אולי תעזור לי לא התפללתי שלוש תפילות היום לא הנחתי תפילין.
שאלתי מה קרה? אני מבולבל לגמרי מה קרה? אתמול בלילה בא אליו חבר
והראה לו שמצאו מצוות דומות לתורה מחוקי חמורבי שהיה בזמן אברהם אבינו לפני התורה
ומצאו דברים דומים לעשרת הדברות ולתורה שלנו והחבר שלו אמר שהיהודים העתיקו את
החוקים וזה לא תורה מהשמיים ובלבל אותו לגמרי.. ומזה הוא לא הצליח להתפלל, ישר
הפניתי אותו לבלוג שלי שם כתבתי על זה תשובה ארוכה 'מצוות דומות לפני מתן תורה' התלמיד נרגע ושמח והלך להניח תפילין, לכן לפעמים
יכול להיות תלמיד שעכשיו הוא במצב טוב ותמים ובעתיד כן יזדקק לזה לכן תמיד טוב
לפתח את המחשבה ואת התודעה.
ז -
יש ציווים מפורשים לעסוק בחלקים הללו מהתורה
התנ"ך מלא בפסוקים מפורשים שהקב"ה מעוניין שיכירו אותו על
ידי ידיעה והתבוננות ולא רק באמונה לדוגמא בפסוקים:
"שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה"
"אל יתהלל חכם בחכמתו ועשיר בעושרו וגיבור בגבורתו כי בזאת יתהלל
המתהלל השכל וידוע אותי" "וידעת היום והשבות אל
לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד " ראו עתה כי אני
אני הוא ואין אלוהים עמדי" "למען תדעו ותאמינו לי כי אני
הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה"
כל גדולי ישראל לאורך כל הדורות כתבו ספרי אמונה כגון: חלק האגדות
שבש"ס ספרי המדרשים ספרי רבי סעדיה גאון הרמב"ם הרמב"ן ריה"ל
רבנו בחיי בעל העיקרים המהר"ל האריז"ל בעל שם טוב הגר"א
האדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב הרמח"ל והראי"ה קוק ועוד ועוד כולם
כולל כולם ראשונים אחרונים חסידים ומתנגדים השקיעו שנים לכתוב גם ספרים שאינם
עוסקים בצד ההלכתי מעשי אלא בבנייה של התפיסה האמונית של האדם. וודאי לא כתבו את
זה סתם אלא על מנת שילמדו בזה. וגם ציוו ללמוד[2], יש מחלוקת אם להדגיש את החקירה בזה
כגון מורה נבוכים או הסברה כגון ספר התניא וליקוטי מוהר"ן
אבל כולם מסכימים גם החסידים[3] שיש צורך לעסוק בתכנים הללו.
ח -
חיוב ללמוד אמונה נובע גם משיקול הלכתי ולא רק אמוני
יש
פסוקים מפורשים למשל :
"וְיָֽדַעְתָּ הַיּוֹם וַֽהֲשֵֽׁבֹתָ אֶל
לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָֽאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ
מִתָּחַת אֵין עֽוֹד:
שם הויה מלמד על הנהגת ה' מעל הטבע ושם אלוהים על הנהגה הטבעית יש
ציווי לדעת שההנהגה העל טבעית היא היחידה המנהלת את כל כוחות הטבע, אדם לא יכול
לקיים מצוות אחדות ה' שהיא מצווה דאורייתא ברמה של לדעת באמת לפי רמת שכלו ללא
לימוד מסודר של המסכת הזו.
אדם רוצה ללמוד לבנות סוכה לדעת איך עושים סוכה צריך ללמוד מסכת סוכה
אדם שרוצה לדעת אחדות ה' מה יילמד? איזה חלק בתורה? לימודי אמונה! תנ"ך
מדרשים ספרי ראשונים באמונה מהר"ל פנימיות התורה חסידות כתבי הרב קוק כל
הספרים האלה הם המסכת של ידיעת ה' ואחדות ה'.
הרמב"ם כשהוא מונה את המצוות המצוות הראשונות השורשיות דאורייתא
המצווה ראשונה מציאות ה'
מצווה שנייה אחדות ה'
מצווה שלישית יראת ה'
מצווה רביעת אהבת ה'
כל אלה אינם מצוות מעשיות כמו להניח תפילין אלא מצוות רוחניות אבל הם
השורשים של כל המעשים שלנו
אם כן גם מהכיוון ההלכתי בגלל שאנחנו כל כך
מחמירים בהלכה ורוצים לקיים את ההלכה אנחנו צריכים ללמוד לימודי אמונה!
אם יש בן אדם לא יודע לבנות סוכה מה הוא עושה ? יש לו חצי ברוש מעל
הסוכה הוא לא יודע אם זה כשר או לא מה הוא עושה ? מצלם את הסוכה עם הזווית עם
הברוש מספר מה היה ושולח לרב בווצאפ הרב כותב כן לא שחור לבן פסול טמא כשר טהור
וזהו. וכך הוא יצא ידי חובה מצוות סוכה הוא קיים
אבל אם אדם לא לומד מה זה מציאות ה' אחדות ה' ואיך יראים ואוהבים את ה' אי אפשר לשלוח הודעה בוואצפ לרב ולצאת ידי חובה, זה דברים שדורשים
לימוד והתבוננות על מנת לדעת אותם ולהרגיש אותם כדי לצאת ידי חובה. אדם שהרב שלו
עבד והגיע לאהבת ה' והוא שולח הודעה לרב הוא מגיע לאהבת ה'?
לא.
כשאנחנו לומדים אמונה אנחנו לא עושים טובה
ונסגרים שיש ה' ואז חוזרים לעיקר התורה, להפך זה עיקר התורה וזה מצוות דאורייתא
הראשונות העיקריות והשורשיות המחיות את כל שאר המצוות וצריך קודם כל לצאת בהם ידי
חובה כל אחד לפי דרגתו.
הגמרה אומרת דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות אבי ורבא. מה זה מעשה מרכבה? מעשה מרכבה זה על מה ה' רוכב על מנת להביא את העולם לשלמותו איך ה' מנהיג את העולם זה חלק ממצוות וידעת היום שאין עוד שליט אין עוד רצון אחר בעולם, כי בכל עושה הקב"ה שליחותו, כל שאר המצוות הם ענפים לזה ואז מגיעים לכל הפרטים מתוך שמחה ולא הפוך, כשעושים מהטפל עיקר ומהעיקר עושים טפל זה לא נכון,
זה כמו בזוגיות, העיקר בנישואין זה נתינה, אהבה זה ששאתה יודע שזאת אשתך ואין עוד אישה אחרת ואתה יירא מלצער אותה אתה אוהב אותה זה השורש להכל, אחרי זה יש את כל הענפים תכין לה כוס תה תחליטו איפה תגורו, מאיפה תקנה לה טבעת וכו' זה כל מיני סעיפים אבל אם אין את השורש הזה הכל מת. אם מישהו לא סגור שזאת רק אשתו ולא כרת איתה ברית ואינו ירא מלפרק את הקשר כל רוח סערה תפרק להם את הקשר כמו כן מי שמתלבט אם יש אלוקים והאם הוא אחדותי והוא לא אוהב את ה' ולא ירא ממנו עיקר התורה חסר לו ולכן הכל חסר לכן צריך להשקיע בזה המון כל אחד כפי מדרגתו וכוחו.
התרופה - הלבשת אותו התוכן בלבוש חדש ועמוק
בהמשך מציע הרב קוק הצעה איך לרפא את השבר הזה, לא על ידי עזיבת
התורה אלא על ידי העמקה בתכנים העמוקים שלה ולהלביש אותם בלבושים המתאימים
להתפתחות העולם בימינו וכך הוא כותב:
אמנם אותן ההכרות אף על פי שהנן דברים שאין להם
קיימא, אין זה מצד ערכם העצמי, כי התוכן הפנימי שלהם הלא הוא רם
ונשא, חי וקיים לעד, אלא מצד אותה ההתלבשות שהשיגה במשך הדורות
בלבבות ומוחות בלתי עבודות(לא מפותחות). על כן אין להם תרופה אחרת, כי אם להרבות
את האורה ולקבע תלמוד גדול לחכמה הפנימית, לכל צדדיה, ויבא האור
הפנימי ויגלה. ואז ישובו לתחייה אותן ההכרות שעתה נס לחן והנן עלולות להביא רק
מכשול ומועקה, ויתעלו להיות דברים חיים וקיימים, שישלטו בפועל על עם נברא ודור חי.
היינו יכולים לחשוב שאם זה לא תופס סימן שזה לא נכון אבל הראי"ה
אומר אחרת ומלמד אותנו יסוד אמוני חשוב. יש הבדל בין התוכן הפנימי ללבוש שלו.
התוכן של התורה הוא אמת וקיים לעד "ודברך מלכינו אמת וקיים לעד" אלא
שהלבוש שלו דהיינו אופן הנגשתו וצורת הסברתו ולכן דור שהתעלה והתפתח צריך להלביש
לו את אותו תוכן תורני בלבוש יותר שכלי מוסרי אורגני וחופשי וכך
יוכל להתחבר אליו.
[1] הרב קוק לנבוכי הדור י':
"חיוב ההסברה מוטל על גדולי ישראל בימינו להסביר את עקרי האמונה, ולהוכיח עד
כמה גדולה היא הטובה לכלל עמינו כשנשוב כולנו לשמור את דרך התורה והמצווה...כיון
שמעלת התמימות של פשטות האמונה איבד כבר חלק גדול מבנינו, על כן עלינו להיכנס לדרך
השכל והמחקר, כי רק בזה נצליח. אמת הדבר, שהיו ימים רבים שנפלה על זה מחלוקת בין
גדולי ישראל. מעבר מזה העירו רבים שחובת התורה דורשת הידיעה השכלית, ורבים מעבר
מזה טענו להראות את הצד המסוכן שיש בדרך המחקר לרבים שלא יוכלו להגיע עד הקצה
ויישארו נבוכים, ומהם גם כן שיפקרו וינתקו מוסרות. אבל אין שייך חשש זה בדורנו
שההפקרות הולכת ומתרבה, ספרי מינים מתחדשים בעוה״ר בכל יום, ונותנים את התורה
והאמונה למרמס. ואם לא נקום בפרץ להגן על עם ד' להשיב חורפינו דבר בכח השכל וחקירת
האמת, ישחיתו רבים ועצומים. על כן לא עת היא לחשות כי אם לענות דבר"
[2] למשל במשנה באבות ב'
יד': "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורס" וכמה ראשונים (כגון
המאירי) אמרו שממשנה זאת למדים שיש חיוב ללמוד אמונה.
[3] הבעל שם טוב אבי אבות
החסידות על התורה פרשת נח. "טעם למה אנו אומרים 'אלוהינו ואלוהי אבותינו' כי
יש שני סוגי בני אדם המאמינים בה' יתברך :א' שמאמין בהקב"ה מחמת שהולך בדרכי
אבותיו הקדמונים ועם כל זה אמונתו חזקה,והב':הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת
החקירה...אבל מי ששני המידות בידו אין למעלה ממנו דהיינו שסומך על
אבותיו הקדמונים בחוזק וגם כן באה לו ע"י שחקר בעצמו זהו אמונה שלימה וטובה
ולזה אנו אומרים 'אלוהינו ואלוהי אבותינו'..גם יש לפרש בזה הכתוב "טעמו וראו
כי טוב ה'" רוצה לומר טעמו מעצמכם להרגיש הטעם והיינו מחמת החקירה,
"וראו" לשון ראיית מה שאתם רואים מאחרים הנהגה, כמו שהנהיגו אבותינ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה