לא באנו לעולם רק בשביל לא ליפול

לא באנו לעולם בשביל לא ליפול אלא להוסיף אור

בחג החנוכה אנחנו עסוקים בלהדליק את האור ולא בלכבות את החושך ויש בזה יסוד ענק בעבודת ה'.

תעשו סקר אצל כמה אנשים ותבקשו מהם שיגדירו לכם בכמה מילים מה צריך לעשות בשבת. על פי רוב זה ישמע כך: אסור אסור אסור אסור וגם צריך לנוח קצת משהו כזה...

מה שיוצא מהסברה כזאת שהיהדות יש לה בעיקר תוכן שלילי דהיינו רק מה אסור ולא מה מותר ורצוי ונכון ובונה. מי ירצה להתחבר ליהדות כזאת?

וכן בענייני צניעות, תשאלו בת דתייה ממוצעת מה זה צניעות, רק המילה הזאת עלולה לעורר אצלה בחילה כי לפעמים כל ההקשר שלה אצל הבת הוא אוסף של איסורים במקום תוכן חיובי של הצנעה ופיתוח עולם פנימי עמוק עשיר וחי העומד בפני עצמו ולא תלוי רק בגורמים חיצוניים כגון מראה גובה וביגוד, 

לפעמים עלולים למצוא בת שכל עולם היהדות שלה מסתכם בלהצליח לא ללבוש חצאית קצרה ולא לאכול חלב אחרי בשר זה בשבילה פסגת ההצלחה של כל התורה, כאילו בשביל זה היא באה לעולם... או למצוא רבנים שכל העניין שלהם בחיים זה לומר כמה התרבות המערבית חשוכה וגוססת והולכת נגד הטבע וכו' כאילו כל התורה ניתנה כדי לומר מה לא טוב בתרבות יוון וממשיכות דרכיה.

יש ב' דרכים להציג כל נושא בעולם באור חיובי או באור שלילי

למשל הסברה של צה"ל, אם אציע לבן אדם להתגייס ואסביר לו שצה"ל זה מקום שאסור בו ללכת על אזרחי, ואסור לצאת הביתה, ואסור פלאפונים, ואסור לצאת מהארץ, ואסור לא לקום בבוקר, וכו וכו' שום בן אדם בחיים לא יתגייס, בצדק הוא יחשוב שרק משוגעים הולכים לשם, 

לעומת זאת אם אסביר לו את צה"ל באור חיובי שצה"ל הוא גוף ששם לו למטרה להוסיף בטחון למדינת ישראל ולהציל חיי אדם כפשוטו ומאמנים שם לוחמים ומקבלים הכשרות ברמה גבוהה ועסוקים במשימה מוסרית ממדרגה ראשונה בכיליון הרשע אז ברור שהוא ירצה להצטרף,

 אח"כ אפשר בנחת להסביר לו שכל המשימה הזאת גם צריכה מסגרת על מנת לצאת אל הפועל, והמסגרת היא הגבולות כגון שלא יוצאים הביתה כל יום כי איך נוכל לשמור על הגבולות אם נהיה בבית? ואיך נוכל להתאמן אם ייסעו לחו"ל וכו' וכו' הגבולות הם תמיד שניים הם תמיד אחרי התוכן הם משרתים את התוכן, הגבורה באה תמיד אחרי החסד היא הכלי שלו ומשרתת אותו ולא הפוך![1]

חשוב מאוד גם מבחינה אישית וגם מבחינה חינוכית לבנות קשר חיובי לאור שביהדות להיות עסוקים בעיקר בגודל ובטוב באור וכך לאט לאט תיבנה אישיות חיובית ולא אישיות שורדת, המעבר בין יהדות שורדת ליהדות מוארת חיובית מתבצע ע"י העיסוק בתוכן בהסברה בטוב בגודל ואח"כ להסביר במינון נכון את חשיבות הגבולות שמאפשרים לטוב להתגלות אבל בשום פנים ואפון שהמינון לא יהיה הפוך שכל היום עוסקים באיסורים ומידי פעם מזכירים שיש פה גם משו חיובי.

לא באנו לעולם רק בשביל להצליח לא ליפול, לא באנו כדי לשרוד, באנו כדי לחיות בגודל להנות מזיו השכינה לא פחות ולא יותר הגבולות רק שומרות עלינו הם בשום פנים ואופן לא המטרה!

כל טוב והמון אור בחג האור.

---

[1] וכן בשורשי המציאות הצמצום הוא לא הפעולה הראשונה שהייתה בעולם אלא התפשטות אורו של ה'  בבחינת חסד ואח"כ הצמצום בא כדי להתאים את אורו למדרגת הנבראים – ראה הקדמות ושערים ד ג..