מרחבי הנשמה

 

מרחבי הנשמה - אמונה משמעות ותקווה 

עלולה להיות תפיסה חיצונית שאמונה היא מחשבה מסויימת, יש אנשים החושבים שאין אלוקים והמאמינים חושבים שיש אלוקים ונגמר הסיפור, הרב קוק בהמון ספרים פותח לאט לאט את המילה אמונה ומרחיב אותה מעמיק לנו את התפיסה ומסביר:

שאמונה היא כוח נפשי והיא רובד עמוק באדם ששולח לו שדרים מסויימים. אפשר להתעלם מהרובד הזה ואפשר גם לפתח אותו. 

מעניין לראות שככל שהרובד יותר עמוק אפשר יותר להתעלם ממנו כמובן האדם ישלם מחירים אבל יכול להשתיק אותו לאורך זמן.

נסביר - האדם מחולק לארבעה רבדים: גוף, נפש, רוח ונשמה.

הכי חיצוני הגוף – הוא העולם החומרי באדם ששולח כל מיני אותות ושדרים של צרכים כגון אכילה שתיה שינה וכו' האם האדם יכול להתעלם מהרגשות והצרכים של הגוף? כן, אבל לא להרבה זמן, אם שבועיים הגוף משדר לו אני צמא אני רעב והבן אדם יתעלם הוא ימות, כי זה רובד מאוד בסיסי וחיוני.

אבל באדם יש גם את הרובד הנפשי/רגשי – הוא העולם שמשדר לאדם צורך בחברה בריגושים, עכשיו נשאל האם אדם יכול להשתיק את הנפש ולא לראות חברה? כן, הוא משלם על זה מחיר אבל הוא יכול גם עשרים שנה להיות בצינוק יהיה לזה השלכות ומחירים, יש אנשים שלא מחייכים עשרים שנה מדחיקים רגשות לא מדברים על הרגש שלהם אבל הם חיים, ברובד הנפשי אנחנו רואים שהוא כבר יכול להדחיק יותר ולא למות.

העולם הרוחני – הוא העולם שמשדר לאדם קולות של מחשבה, סדר, ערכים, אומנות, האדם זקוק למחשבות גדולות על העולם על מנת להבין אותו, האדם יכול להדחיק אותו גם שישים שנה לחיות חיים נמוכים של אכילה שתיה חברים וצחוקים ללא לימודים, אומנות, ערכים, מחשבות עמוקות וכו' ולחיות רק את המרחב הגופני והנפשי חברתי שלו. כמובן שגם לזה יש מחירים כבדים ללא יצירה רוח וערכים אבל הוא יכול להסתדר.

העולם הנשמתי - הוא העולם העמוק ביותר בזהות הנפשית שלנו, והוא גם שולח לאדם שדרים כל הזמן, שדרים וצרכים לאלוקות לתקווה למשמעות למוסריות לאופטימיות קולות שאומרים שיהיה טוב, ככל שהרובד הזה יותר מפותח האדם חי בצורה הרבה יותר עמוקה ובתודעה הרבה יותר גבוהה.

האדם הוא כמו בית עם ארבע קומות. בקומה הראשונה יש אוכל טוב ומיטה נוחה בקומה השנייה יש חברים ריגושים וכו'. בקומה השלישית יש פילוסופיה לימודים אומנות וכו' בקומה הרביעית יש אלוהות, נחת, משמעות תקווה, טוב, חירות וכו'

אם בן אדם נמצא רק בקומה התחתונה מה יצא ממנו בסוף? רק הצד הנמוך שבו כי רק שם הוא מתגורר וחווה אותו, אדם שבוחר לחיות באישיות שלו רק במרחב החיצוני במרחב הגופני אז הוא יכול לחיות ככה לאורך זמן ולהדחיק את העולם הרגשות עולם הרוח ועולם הנשמה אבל ככה הוא נראה.

שאתה מתעלם ממרחב מסוים וודאי מרחב עמוק באישיות שלך אתה משלם על זה מחיר מי שיחיה בלי הרגשות שלו אנחנו רואים את זה היום אנשים עלולים להיכנס לדיכאון...

הרובד הנשמתי הוא הקולות באישיות שמשדרים לך יש משמעות לחיים שלך! אפשר להוכיח שלאדם יש משמעות? לא. אבל כולם מחפשים משמעות. זה שיש לו רובד שמחפש משמעות זה מוכח. השכל מביא הוכחות לכאן ולכאן כמו כל דבר השכל התפקיד שלו זה להטיל ספק, כל תפקיד שתביא לו הוא יגיד אוקיי סיכוי או סיכון זה העניין השכלי. חוץ ממנו יש בנו את העניין הנשמתי הוא רובד יותר עמוק באדם שאומר לו יש משמעות יש תקווה.

למשל יש חצי כוס מלאה וחצי ריקה שני אנשים מסתכלים על הכוס הזאת אחד אומר וואי כמה ריק אחד אומר וואי כמה מלא, יש פה מישהו שמשקר או טועה? לא, שניהם צודקים אבל זה שני אנשים בעולם השכל בעולם הרוחני, 

הנשמה באה ואומרת אני לא מתעסקת ברובד השכלי סיכוי מול סיכון, הנשמה משדרת לך אם תתמקד במה שיש לך זה יעשה לך יותר טוב, היא שולחת לך שדרים יש משמעות יש לך תפקיד אתה חשוב, אתה שייך לצלם אלוקים יש תקווה לעולם הזה.

לכן בעולם שרובד הנשמה לא מפותח יהיה אומללות חוסר אמון, חוסר משמעות, חוסר שמחה ותקווה. יכול להיות שיהיה אוכל וחברים וצחוקים ואפילו אידיאולוגיות גדולות ואומנות ומחשבות עמוקות אבל יהיה חסר משמעות, שמחה, תקווה, אופטימיות אמון שהם מצרכים נדירים ובסיסים של האנושות ולכן היא מתחילה לשלם מחיר כבד שיעלה אצלה את גרף הדיכאון כמו שרואים היום לצערנו.