טו בשבט בנפש

 

 טו בשבט בנפש - קליפה קודמת לפרי



ט"ו בשבט הוא ראש השנה למניין השנים של פירות האילן בארץ ישראל. בתהליך צמיחת והתגלות הפרי יש תופעה מעניינת שממנה אני רוצה ללמוד על העולם הרוחני הנפשי הפנימי המוסרי שלנו.

 

חז"ל בהרבה מקומות למדים מתופעת הפירות על עולם הערכים והקדושה[1] וזה מה שנעשה נלמד מתופעה זו על מלחמת הערכים והקודשה ברע ובטומאה ומתוכו נציע גם כיוון לתרופה לחילון היום בעם ישראל.

 

התופעה היא 'קליפה קדמה לפרי' לפני שמתגלה הפרי מופיעה קודם כל שכבה גסה לא מזינה שאינה התוכן והעיקר של הפרי והיא ודאי לא המציאות הנרצית בפרי, ורק אחרי עבודה מול הקליפה אנחנו יכולים להיפגש עם התוכן המתוק והמזין של הפרי. כך גם בעולם הערכים.

 

בהתמודדות עם הקליפה מייצרים את התוכן

 

הקליפה מייצגת את הרע בעולם היא אינה מיותרת יש לה תפקיד -להצמיח ולגדל את הטוב. איך זה מתרחש? -כל פעם שהרע מתגבר הטוב חייב להגדיל את כוחו על מנת לשרוד.

 

 

למשל כשהחמאס בעזה זורק עלינו אבנים מדינת ישראל שמה חיילים בגבול עם כמה נשקים וזה מספיק, אבל כשהוא מתחיל לשגר עלינו טילים מדינת ישראל חייבת לפתח מנגנון הגנה הנקרא 'כיפת ברזל' על מנת להתגבר עליו אחרת היא לא תשרוד, וכן כשאקרים פורצים למנגנון אבטחה של בנק ישראל הוא חייב לפתח מנגנון הגנה יותר מתוחכם על מנת לשרוד אחרת לא יהיה כסף.

 

לאורך כל ההיסטוריה האיכויות של הרע 'הקליפות' גדלות וממש לעומתם ובגללם האיכות של הטוב גדלה וזוהי מטרת הרע בעולם לחדד ולהצמיח את הטוב והוא עושה את זה מצויין, ככה בכל תחום בעולם וגם בתחום הערכים הטוב והקדושה.

 

 

אצל חז"ל המלחמה של הערכים הלא טובים בערכים הטובים מכונה גם מלחמת הטומאה בקדושה. ובכל מדרגה רוחנית של קדושה יש מדרגה רוחנית מקבילה בטומאה, כמו שיש חכמה טובה יש חכמה רעה 'חכמה של טומאה', וכמו שיש רצון לטוב וליושר יש רצון לרע 'רצון דטומאה'. "זה לעומת זה עשה אלוהים".

 

 

ולכן כל פעם שהקב"ה רוצה לעלות את דרגת הקדושה הקליפה שלה שהיא מדרגת הטומאה המקבילה לה מופיעה תחילה ועל ידי מולה הקדושה מתפתחת וגדילה

 

לכן אם תרצה לדעת מה המדרגה הבאה שאליה הקדושה צריכה לעלות תתבונן איפה הקליפה והטומאה נמצאות, ומתוך זה תבין מה צריך לפתח בקודש.

 

אפשר לומר שבמאות שנים האחרונות הקליפה שהתעוררה היא 'חכמה דטומאה' תנועת ההשכלה הביאה איתה הרבה טוב אבל גם הרבה שקר וכפירה, המדע חשב שהוא יודע הכל והוא יכול לתת מענה לכל דבר במציאות, תנועת ההשכלה הוציאה הרבה אנשים מתורה ומצוות וגרמה לחילון גדול בעם ישראל, 

לקח לעם ישראל הרבה זמן להדביק את הקצב אולם במאה חמישים שנה האחרונות הוא התגבר והעמיד גדולי ישראל ובמיוחד את הגאון הראי"ה קוק שכתבו משניות רוחניות עמוקות מלאות חכמה ורוחב הדעת אשר כללו הרבה שאלות שכליות של הכפירה והרבה מעבר לכך, והצמיחו בגללם ועל ידם חכמה דקדושה בדרגה מאוד גבוהה ומי שירצה היום לברר את אמונתו בשכל יכול לקבל מענה עמוק ורחב.

 

 

אולם בעשרות שנים האחרונות אנחנו חווים תופעת חילון לא פשוטה בקרב הנוער בישראל בכל הציבורים, למרות שיש משנה רוחנית מלאה חכמה. גם כאשר כשמפנים אנשים לתשובות שכליות עמוקות רואים שמידת החכמה כבר לא כל כך עוזרת להם יש משהו נוסף שמציק להם ויש לשאול מה הוא..

 

נראה שכבר התעוררה הקליפה הבאה בתור קליפת הכתר, הכתר בכוחות הנפש רומז לכוחות: האמונה הרצון והתענוג.

 

 

תנועת הפוסט מודרניזם כבשה את העולם המודרני שהתיימר לדעת הכל, היו לו אמיתות וחכמות אבל היום לא כל כך רודפים אחרי אמת ושיטה שכלית או אידיאלית יש רק אמונות תאמין במה שאתה רוצה, אנשים היום מחפשים להאמין במשהו תנועות רוחניות של ניו אייג' ולימודי קבלה צצות כמו פטריות אחרי הגשם כמו כן אנשים מחפשים עוצמות של חיים זהו הרצון איפה שיש חיים חזקים ועוצמתיים יש רצונות גדולים, ובעיקר אנשים מחפשים תענוג והמון,

כשבאה קליפת הכתר עם עוצמות כאלה והמענה של עולם התורה נשאר רק במידת החכמה הוא לא מצליח לתת מענה, וזה מה שמייצר עזיבה לצערנו  כיום.

 

 

כדי להתמודד עם תופעת החילון צריך לפתח משניות רוחניות כאלה שיכולות להצמיח אמונה, חיים עוצמתיים, ותענוג אלוהי לא רק פלפולים הלכתיים ואמוניים בשולחן שבת אלא גם לחוות חוויות של תענוג משולחן השבת בשירים וניגונים, לא רק הוכחות שכליות על אמיתת התפילה אלא תענוג עמוק מהתפילה עצמה, 

לא רק תשובה מנצחת על תורה ומדע אלא גם אמונה אלוהית לפתח את חוש האמונה מגיל קטן, לא רק לשרוד עם המצוות אלא לחיות בעוצמות חיים גדולות שכל מצווה היא המשכה של כח חיים רוחני אדיר לתוך המציאות רק על ידי אנשים שחיים במדרגת הכתר מאמינים ומתענגים על ה' נוכל לתת מענה אמיתי לדור,

 

 נראה שזוהי משימת דורנו הדור האחרון שתפקידו לטפל בקליפה האחרונה והכי קשה וזה בעומק גם מטרת כל הקליפות הרוחניות אשר חגות סביבנו אין לנו ברירה אלא לעמול על כך ולתת לקב"ה כתר דקדושה "כתר יתנו לך ה' אלוהינו"

 

 

התורה הרוחנית היחידה שיכולה להצמיח אנשים כאלה היא רזי תורה או משניות רוחניות המפרשות אותה ונולדות ממנה כגון כתבי הראי"ה והחסידות נראה שכבר אין ברירה אלא להעמיק במשניות אלו ולחיות אותם וזה מה שכותב הראי"ה באורות הקודש א עמ קמא:

 

 

"לטהר את הלבבות, ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה, נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות. וירידה זו בעצמה, שהביאה את הכרח ההשתמשות באמצעי נשגב זה, היא היא העליה"

 

טו בשבט שמח

 



[1] ראה למשל אדמו"ר הזקן ליקוטי תורה שיר השירים ט ד

אין תגובות:

פרסום תגובה

הפוסטים הנצפים ביותר