יום ירושלים

יום ירושלים 

ה' לא רק מוציא מהצרה הוא מביא אותה!

הפירוש הפשוט לפסוק "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" הוא שאדם נכנס לצרה והקב"ה מושיע אותו ממנה. 

הפירוש העמוק הוא שהקב"ה הוא זה שמכניס אותנו לצרה, ועל ידי ההתמודדות איתה אנחנו גדלים ומשיגים דרגות גשמיות ורוחניות שלא היינו מגיעים אליהם ללא הצרה, יוצא שבזכות הצרה הגענו לישועה "וממנה יוושע" ממנה = מהצרה דווקא הוא יוושע. 

וזה מה שהיה בקרב על ירושלים.

מדינת ישראל יצאה למלחמת ששת הימים מול מצריים היא לא רצתה חזית נוספת עם סוריה וודאי לא חזית שלישית עם ירדן אשר שלטה בירושלים המזרחית וביהודה ושומרון, עם תחילת המלחמה העבירה ישראל שדרים בהולים לחוסיין מלך ירדן שלא יצטרף למלחמה אבל הוא כבר חתם הסכם עם מצריים והגנרל המצרי ריאד קיבל פיקוד על צבא ירדן ההחלטה כבר לא היה בשליטתו, עם תחילת המלחמה קיבל הגנרל ריאד הוראה לפתוח במתקפה כוללת על ישראל על מנת להתיש אותה בחזיתות מול מצריים.

בבוקר יום הראשון החלו הירדנים בהפגזות כבדות על כל ערי ישראל אשר גרמו לעשרות הרוגים ופצועים מצב זה החמיר את מצב הלחימה ודרדר את הלחימה אחורה בכל המדדים, ממשלת ישאל התכנסה לישיבה דחופה והחליטה להסיר את האיום מעל ערי ישראל 

וכך גררו אותנו הירדנים נגד רצוננו לקרבות נוספים אשר גרמו לנו בעל כרחנו לשחרר את ירושלים ויהודה ושומרון ולחזור ללב מולדתנו ירושלים עיר הקודש והר הבית. אם מדינת ירדן לא הייתה מתערבת כנראה שירושלים עדיין הייתה בשלטון ירדני.

לפעמים נראה שהצרות מתגברות וה' יתברך לא איתנו והוא רק מקשה עוד יותר את המצב אולם במבט ארוך טווח מבחינים שמטרתו היא רק להגדיל ולהצמיח בנו את הטוב "טוב ה' לכל" רק שמביטים על "הכל" מבינים את 'טוב ה' הצומח גם דרך הצרה עצמה.

יום ירושלים שמח.