'מהו סוד נצחיותו של העם היהודי?'
את השאלה הזו שאל גוי בשם מארק טווין, כל אומה שניסו להשמיד אותה ללא
הרף אפילו על אדמתה עברה מן העולם. רק העם היהודי נשאר ומתמיד, חכמים פילוסופים
עיתונאים והיסטוריונים מאומות העולם עומדים ומשתאים מול תופעה זו וכך כותב מארק
טווין[1]:
"המצרים הבבלים
והפרסיים קמו ומילאו את האדמה בקולות רועשים ולאחר מכן נבלו..אחריהם באו היוונים
והרומאים הקימו שאון גדול וגם הם חלפו והלכו להם גם עמים אחרים התעוררו לפתע הרימו
את אבוקתם אבל היא כבתה..היהודי ראה את כולם ניצח את כולם וכעת הינו מה שהיה תמיד
כולם הם בני תמותה מחוץ ליהודי..מהו סוד נצחיותו של היהודי?"
חוץ מהעובדה שאלוהים שומר עלינו נשתדל לענות גם תשובה יותר ברורה
ומפורטת.
כל חבורת אנשים שמתאגדת סביב עניין מסויים ברגע שהוא נגמר היא
מתפרקת, למשל אם נאסוף כל מיני חברים של ראובן מהעבודה ובני דודים שלו כדי לארגן
לו מסיבת הפתעה ליום ההולדת אז הם ידברו ויכירו וגם יפתחו קבוצת ווצאפ ליום הולדת
אולם ברגע שהמסיבה תסתיים הם ייפרדו כל אחד לדרכו, כי כל מה שאיחד אותם הסתיים,
ואם יבקשו מהאנשים להישאר אח"כ עוד יום יומיים הכל כבר יקרוס לאט לאט אין כבר
מה שיגבש אותם.
ולכן אפשר לומר שמתי שרעיון או אידיאל מסויים מתממש במלואו הוא גוזר על החברה שלו
גזירת שמד.
כמו שזה נכון ברמה פרטית זה נכון ברמה לאומית.
אם עם שלם קם כדי להבטיח ליושביו רווחה כלכלית ובשביל זה הם התאגדו,
ברגע שתהיה לכולם רווחה כלכלית כבר לא יהיה מה שיניע אותם וידרבן
אותם להשקיע במדינה ובוודאי אם מדינה אחרת מבטיחה רווחה כלכלית יותר
מוצלחת הם יעזבו ויתפרקו כי כבר אין מה שיאגד אותם.
וכאן אנחנו נכנסים להבנת נצח ישראל
כל העמים מאוחדים סביב מטרות חומריות ורוחניות מוגבלות וסופיות כאלה או אחרות הטבה
חומרית וכלכלית של היושבים ושקט ושלווה או רעיונות רוחניים מוגבלים וחלקיים ולכן
ברגע שהאידיאל החומרי או הרוחני מתחיל להתממש והם מגיעים לסופו אין לאנשים כבר למה
לשאוף לטובת המדינה והם מתחילים להרקב מה שגורם לסיאוב ופירוק המדינה או האימפריה
במשך כמה מאות שנים עד שהיא עוברת מהעולם. וההיסטוריה מלאה מדוגמאות כאלה וזה
בעצמו מה שגורם לאומות העולם לעבור מהעולם.
אולם עם ישראל הוא העם היחיד שהתאגד סביב גילוי מלכות ה' בארץ
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" על זה חתמנו והתאגדנו
בהקמת האומה לא פחות ולא יותר!
וגילוי מלכות ה' בארץ הכוונה השראת מידותיו הטובות בעולם החומרי ברמה
לאומית, מידותיו הטבות של ה' הם נצחיות ואין סופיות, תמיד
אפשר להחכים עוד ולצאת לחירות עוד ועוד תמיד יש לעם ישראל במטרתו להיות מוסיף
והולך, מטרה אין סופית זו לא רק שהיא לא נגמרת אלא תמיד ממשיכה להוסיף עניין
ואתגר לעוסקים בה כי האידיאלים הללו הם אין סופיים.
עם ישראל לא יכול לעבור מהעולם כי הוא מרגיש שהוא רק התחיל את מה
שהוא בא לעשות כאן. זה כמו לנסות לפזר גדוד מילואים ביום הראשון לתחילת המלחמה אף
אחד לא רוצה לעזוב כי הוא מרגיש שיש לו עוד הרבה דברים ערכיים לעשות שם. וכן כותב
הראי"ה במאמר נחמת ישראל:
"לאומתנו העתיקה אין
עוד עד כה נקודה אחת של זמן יציאה אל הפועל הגמור כי היא תמיד הולכת
ומתעלה. האומה שהיא מרגשת בעצמה, שהיא עומדת על מרום פסגת שלמותה, היא כבר
צפויה לירידה וכיליון, ולא באלה חלק יעקב. "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת
ישראל. שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, של יון עולה ויורד, של אדום
עולה ויורד, ואתה אל תירא אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית".
(אמור, מדרש רבה)..עם עולם יוכל להיות רק עם כזה. שההתעלות התמידית היא עומדת
על דגלו, וזה אי אפשר רק באומה, שההתעלות לצד החפץ האלוהי היא שורש נשמתה, שהוא
עילוי שאין שום גבול וסוף לרוממותו, כי התכונה האלוהית לא תדע גבול וסוף
לעילויה, להשלמתה והתפתחותה. על כן לא יזקן ישראל לעד, ולעולם כוחו חדש עימו"
[1] זהו שם העט שלו, שמו
האמיתי הוא לנגהורן קלמנס סופר והומוריסט אמריקני 1835 -1907. מובא בספר איילת
השחר עמ' 48.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה