התשובה לספקנות באמונה

התשובה לספקנות באמונה

"אני מלא בספקות באמונה וזה לא עוזב אותי אם יוכיחו לי פעם אחת שיש ה' והתורה אמת זהו אני יבין את זה אבל זה לא קורה.."

 

האמונה מתבררת ע"י המון דברים

א - אני מבין את הכאב ובאמת חז"ל אמרו "אין שמחה כהתרת הספקות" אבל חשוב לדעת שאמונה היא כמו אהבה היא אינה נשענת על הוכחה שכלית אחת או אירוע אחד אלא עולה ומתפתחת מכל מיני אירועים, הבנות והרגשות בחיים. היא מתבררת מתוך החיים עצמם, עולה מתוך הכלליות שלה, מנצח ישראל, מהנבואות שהתגשמו, מתוך החוקים הקבועים והאחידים שבכל המציאות העובדים בהרמוניה וגורמים לעולם תמיד רק להתפתח, מהמאורע החד פעמי בכל ההיסטוריה קיבוץ גלויות, מהכישרון היהודי החורג מכל פורפורציה, מחכמת התורה,  מהשפעת המוסר הבלתי נתפסת של העם היהודי על התרבות האנושית, מהטוב הטמון בי, ממסורת אלוהית ונבואית, מהטוב והערכים שלה, מהמשפחתיות שבה היא דוגלת, מהאידיאלים המענגים שבה היא דוגלת, מהאמונה העמוקה שבי המרגישה בעומק את השייכות לזה גם בלי להבין בדיוק מה אני מרגיש, מהעובדה שזה מוציא ממני טהרה עדינות אצילות וכו'

 

ממש כמו שאהבה עולה מהכל, אם אשאל אישה למה היא אוהבת את בעלה הייתכן שתצמצם את אהבתה רק לפרט אחד? חשוב ככל שיהיה.. כגון שהוא עשיר או חכם עדין או רגיש מתחשב או יפה או יש לו דירה או רכב זה לא נכון זה מכלול של תכונות ואיכויות שביחד יוצרות אהבה בין השניים.

 

(לכן חשוב מאוד בבניין האמונה לחוות חוויות אלוהיות כגון ללמוד על החסד והטוב ולעשות חסד לרחם על אנשים בפועל (תורה ומצוות) כך לאט לאט מתוך חוויית הטוב והערכיות של התורה בתוך החיים האמונה עולה ומתבררת  יותר ויותר.)

לא צריך וודאות מאה אחוז אלא את אופציה הכי טובה 

ב - כדי להחליט שאתה חי חיים של אמונה תורה ומצוות אינך צריך וודאות מאה אחוז בכל הפרטים שיהיו מובנים ומוכחים בשכל. ההחלטה להתחתן היא החלטה גורלית מאוד ורצינית מאוד והיא לכל החיים ואין שום חתן בעולם שהצליח להוכיח ולהגיע לוודאות במאה אחוז שזו האישה שהכי מתאימה לו מכל הנשים בעולם וכולם מתחתנים רגועים ושמחים  

 

כמו כן גם החלטה הרצינית לבחור דרך חיים אינה צריכה להיות סגורה מאה אחוז עם וודאות מוחלטת אחרי שלילת כל האופציות האחרות, אלא מספיקה אמת טובה שזו הסבירות היותר גבוהה והנכונה הנמצאת כרגע מול האופציות שלך ואתה בוחר לחיות את חייך על פי דרך זו.

אין דבר כזה ספק מעשי

ג - ואם יאמר האומר אני לא רוצה לחיות עם סבירות גבוהה אלא עם אמת מוחלטת ואם אין כזאת אז אני פשוט לא בוחר בכלום.

 

תשובה כזו אפשר לומר רק ברמה הפילוסופית, ברמה המעשית אתה חייב להכריע כי חוסר החלטה הוא בפועל להחליט לצד אחד.

 

למשל אם אתה לא יודע האם נכון לשמור שבת או לא, בשקיעת יום שישי אתה חייב לבחור מה לעשות לשמור או לא, ואם אתה אומר אני לא יודע אני בספק ואני לא יכול להכריע לכן אני לא שומר עדיין בפועל חיללת שבת ואתה תישא באחריות על כל המשתמע מכך.

ממש כמו אדם המתלבט מאוד והוא בספק רציני האם זה נכון להתחתן או לא ובגלל שהוא מתלבט הוא לא מתחתן כל חייו גם אם נראה לו שהוא עומד בין האופציות בפועל הוא בחר באפשרות להיות רווק כל חייו, ואין דבר כזה ספק ברמה מעשית.

 

אם כן בגלל שתרבות ישראל האלוקית היא הסבירות הכי גבוהה ליושר וטוב ואידיאלים אלוקיים מכל תרבות הקיימת כיום (כפי שמתואר במאמרים אחרים) אז זה החיים שאני בוחר לחיות ברמה המעשית וזה בסדר גם אם ברמה הנפשית יש לי עדיין כמה תהיות וספקות לגבי כמה מצוות וערכים שלה.

 

ואפשר לומר לעצמי כל עוד לא נחשפתי למציאות חיים כזאת עתיקה כללית מקיפה עמוקה נצחית אלוהית טובה ישרה ומוסרית המנצחת את כל חוקי הטבע ומביאה את העולם לצורתו המתוקנת הנקראת עולם הבא זה האמת המעשית הוודאית ולא צריך לעלות את זה כל בוקר לדיון.