ראש השנה - לשנות את הראש

 

 

ראש השנה – לשנות את הראש

אם יש לי לכלוכים על הבגד אני לא הולך לאירוע חגיגי ואחר כך מנקה את הבגד. אלא הפוך.

אולם השנה שלנו נפתחת בהמלכה חגיגית של ה', ואחר כך אומרים לנו לכו להתנקות אתם מלאים בעוונות משנה שעברה, קחו עשרת ימי תשובה ויום כיפור שיטהר אתכם. משהו כאן לא כסדר.

 

כדי להבין למה זה ומה העבודה הרוחנית בראש השנה ניתן משל.

 

היה סיפור בשנות השמונים שילד אחד נשכח ביער וקופים גידלו אותו והוא גדל בניהם עד גיל עשר, ופיתח יכולות מדהימות של טיפוס ואכילה, יום אחד צייד ראה אותו והבין שהוא אדם ורצה להחזיר אותו להיות מי שהוא באמת.

הוא התחיל לומר לו תתנהג כמו אדם, תלבש בגדים אבל הוא לא רצה. הוא הבין שזה  לא יעזור לו הוא חייב להחזיר לו את התודעה שהוא אדם, ואחר כך להתחיל לעבוד איתו על כל הפרטים.

מה הוא עשה? לקח אותו למים שהם המראה ביער...ואמר לו תסתכל אתה אדם!! אתה לא דומה להם אתה דומה לי, ורק אז שנפל לילד האסימון הוא התחיל לעבוד איתו על כל הפרטים וההתנהגויות של בן אדם.

כך ראש השנה הוא בא לשנות לנו את התודעה! ורק אחריו אפשר לבוא אל החטאים ולשנות את ההתנהגות.

כל החטאים נובעים מבעיה אחת בלבד, שאין לנו תודעה והפנמה שאנחנו אלוקיים! אדם עם תודעה אלוהית וחוויה עמוקה של נוכחות אלוהית בנפש לא היה עושה חטא בחיים! וזו עבודת ראש השנה! לבנות בנו תודעה וחוויה שיש מלך ואנחנו אלוהיים!

ככל שנצליח לחוות את נכוחות המלך בחיינו, לפחות כמו שאנחנו מרגישים את נוכחות החבר כך ממלא לא נחטא. וזוהי הברכה של רבי יוחנן לתלמידי לפני מותו:

עין איה ברכות א  לז:

שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. ביאר להם שעיקר השלימות תלוי בחוזק הקניינים הרוחניים ולא בגודל ציוריהם. שהרי אדם עובר עבירה ומכיר בה שהיא גנות, ואומר שלא יראני אדם, ואם יראהו אדם יפרוש. ולא תפעל עליו יראת ד' ובושתו, עם כל ידיעתו בידיעת השם מפני שאין קנין השלימות של יראת ד' חזק בנפשו. על כן יותר משצריך ברכה להצליח בהרחבת המושגים, צריך ברכה שיהיו עניניהם מוטבעים וחזקים מחוברים עם החיים ומיושבים בליבו.

יהודי צריך קודם כל לדעת מה הוא כן, אחר כך הוא צריך לדעת מה לא לעשות כדי להפסיד את המדרגה הזאת, בתחילת השנה אנחנו קודם כל מתעסקים מה אנחנו כן, מה האמת, אחר כך הולכים ומתאימים את פרטי החיים למדרגה הזו.

ולכן בתפילות ראש השנה אין אזכור לחטאים לא לעוונות לא לצומות ולא לשום דבר שאינו עוסק בבניית הזהות האלוהית שלנו, 

אלא רק לדעת שיש מלך לעולם והוא מתגלה בנו. הזוהר כותב דברים לא פשוטים על מי שעסוק בדברים אחרים שהם לא המלכת ה' על נפשו:

תיקוני זהר דף כב/א :

ויפן כה וכה, אלו עשרת ימי תשובה, וירא כי אין איש, וכלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים, הב, הב לנא מזונא, וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש ככלבים...דלא אית מאן דקרא ליה בתיובתא, דיחזור שכינתיה לקודשא בריך הוא, דאיהי מרחקא מיניה ( תרגום: כולם צועקים ככלבים תביא לנו סליחה כפרה וחיים והם עזי נפש ככלבים ואין איש המבקש לחזור בתשובה שתחזור השכינה לקדוש ברוך הא שהיא רחוקה ממנו)

השכינה זו האלוקות שבנו, זוהי עמוק הזהות האלוהית שבנו שהתרחקה ממקורה ושכחה מי היא באמת. היא לא מודעת לזה שהיא שכינה שהיא אלוהית! שהיא שייכת לטוב מוחלט. המודעות האישית שלנו צריכה להשתנות ולהפנים שהיא חלק אלוק ממעל ושיש לה מלך, וזו המשימה של ראש השנה.

הדין בראש השנה נובע מהעובדה שהאדם הולך אחר התודעה שלו!

כשאדם תופס את עצמו בצורה של קוף ממלא נגזר עליו לחיות כקוף, עם כל ההשלכות של זה! ולכן בעומק על פי העבודה הרוחנית שלך בראש השנה זה מה שיגזר עליך! ואתה כותב את עצמך וגוזר את דינך!

מקורות לכך:

ליקוטי מוהר"ן קמא

כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם. (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב) (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר) כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ

 ספר ליקוטי הלכות יו"ד - הלכות ערלה הלכה ד

כִּי עִקַּר הַהַתְחָלָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת וְהַתִּקּוּן לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְעַל כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רֹאשׁ דַּיְקָא, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁבְּקוֹמַת נֶפֶשׁ שֶׁהִוא קוֹמַת הָאָדָם עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם תָּלוּי בְּהָרֹאשׁ שֶׁשָּׁם הַמֹּחִין שֶׁמְּחַיִּין כָּל קוֹמַת הַגּוּף כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הַנִּתּוּחַ שֶׁחִיּוּת כָּל הַגּוּף עַד צִפָּרְנֵי הָרֶגֶל, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַמֹּחַ שֶׁשָּׁם עִקַּר מִשְׁכַּן הַנְּשָׁמָה הַמְחַיָּה אֶת הַגּוּף כָּל אֵבָר וְאֵבָר, כְּפִי חִיּוּתוֹ, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ נִקְרָא יוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, 'רֹאשׁ' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁבּוֹ עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כִּי בּוֹ מַתְחִילִין כָּל הַתִּקּוּנִים וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה כְּמוֹ הָרֹאשׁ שֶׁבָּאָדָם שֶׁמְּחַיֶּה כָּל הַגּוּף וְאֵין שׁוּם הַרְגָּשָׁה וְחִיּוּת בְּשׁוּם אֵבָר בְּלֹא הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ לוֹ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ כֵן אֵין חִיּוּת וְתִקּוּן בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כִּי אִם עַל יְדֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, 'רֹאשׁ' דַּיְקָא שֶׁמְּחַיֶּה אֶת כָּל הַקּוֹמָה כַּנַּ"ל:‏

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז/ב

אמר רבי יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה .

נתיבות שלום האדמור מסלונים עמ' קיט:

ועל ידי זה שהם בוחרים בחיים והטוב, כותבים הם בעצמם אותם בספרן של צדיקים גמורים הנכתבין ונחתמין לאלתר לחיים טובים, וכמ"כ ח"ו להפך.

תקנת השבין - אות ח

ידוע שהספר של צדיקים ושל רשעים ושל בינונים הוא לב האדם עצמו וכששובר לבו ועשה תשובה ונשבר לבו בקרבו הרי נקרע הספר של גזר דין.

מהר"ל - דרוש לשבת תשובה

הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין, הרי ביאר כי כאשר ידע שכל מעשיו נרשמים בספר אינו בא לידי חטא. והספר הזה הוא האדם עצמו שבו יורשמו חובותיו וזכיותיו.

פירוש היעב"ץ לאבות - פרק ב משנה א

וא"ת הרי אני כבן שבעים שנה וימי שנותינו כבר נשתכחו, אינו כן, כי מעשיך בספר נכתבין. ומהו הספר הזה נפשו של אדם, כאומרם מי מעיד בו נפשו שנאמר (מיכה ז) משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, כי בנפש חקוקים המצות והעבירות.