ריקבון וצמיחה בנפש

 

ריקבון וצמיחה בנפש

כתוב בתורה בספר דברים ''כי האדם עץ השדה'' לכן חז''ל בהרבה מקורות, חסידיים, קבליים, ומחשבתיים לוקחים רעיון וערך רואים איך הוא מתממש בעולם הצומח ולומדים ממנו על נפש האדם.

למשל, אפשר להתבונן כמה תהליכים עובר על הגרעין שהוא נשתל באדמה ונרקב ומתפרק עד שמצליח לגדול וכל מה קורה לו עד שצומח ומוציא פירות.

כל הסיבה של תהליך ההזרעה של הגרעין באדמה הוא בשביל תוספת שפע וריבוי. אם יש לי גרעין של אגס ואני רוצה לקבל ממנו עוד אגסים, יש תהליך מסויים שאני צריך לעשות לגרעין הזה על מנת שהוא יתווסף ויתרבה. 

זה תהליך מאוד ברור, לוקחים אותו שמים אותו באדמה ומשהו לא ברור קורה לו פלא אלוהי הוא נרקב אבל לאט לאט הוא הולך וגדל עד שהוא מוציא מגרעין אחד קטן עשרות אגסים בכל שנה, במשך כמה שנים הגרעין הזה יכול להוציא מאות אגסים זה פלא הדבר הזה, תהליך ההזרעה הוא תהליך בו גרעין אחד קטן מביא תוספת שפע וריבוי של אותו הדבר.

תהליך הזריעה והריקבון מאוד מבלבל כי אפשר להתבלבל ולומר 'היה פה גרעין טוב של אגס אבל זהו הלך עליו הוא נרקב לגמרי', אבל לטווח ארוך אנחנו רואים שהוא לא רק נעלם אלא הוא גם חוזר וחוזר בענק הוא מכפיל את עצמו כמה וכמה פעמים, מאות פעמים בתוספת שפע וריבוי.

הרבי מחב''ד האחרון מלמד שמה שמתרחש עם הגרעין והפירות מתרחש גם עם נשמות והגוף.

הנשמה אומרים חז''ל היא חלק אלוקה ממעל, הקב"ה הוא ''טוב ה' לכל'' הוא טוב אינסופי וחלק מהטוב הזה ירד לעולם הזה ונשתל בי! בתוך הגוף שלי. וכמו שהגרעין נרקב בהתחלה ואתה בכלל לא מזהה אותו, ואם תשים מצלמות באדמה אתה תראה שהגרעין מתפרק, ואתה לא רואה אותו צומח וודאי לא תראה שיוצאים ממנו אגסים ותחשוב שהלך עליו והוא נגמר,

כך בדיוק שותלים נשמה בתוך גוף, והיא בהתחלה הולכת ונרקבת בתוכו, ולכן כשמסתכלים על עובר קטן עד גיל חמש לא רואים כלום מטוב הנשמה, תינוק קטן עסוק רק בלקבל בניצול, ראיתם פעם תינוק שרוצה לאכול? אומרים לו ישנים פה תהיה בשקט והוא ממשיך לצרוח, ככה זה תינוק.

איפה פה ההטבה? הרי יש בו נשמה, הטוב האינסופי הזה אמור להצליח להתגלות אבל זה יקרה בהמשך, בהתחלה הוא נרקב לגמרי בתוך הגוף בהתחלה הגרעין נרקב לגמרי ונספג באדמה אבל לאט הוא מתהפך ומהפך את כוחות הגוף, הוא עושה להם התמרה והופך אותם למשרתי הנשמה,

הריקבון שלו זה כמו מרגלים, אם אני בא למדינת אויב ואני אומר להם תנו לי את הסודות מדינה שלכם, הם אומרים לי 'תלך מפה'.

מה אני עושה? אני נרקב אצלם, מה זה נרקב? משהו שנרקב זה אומר שאין לי אישיות, אני מבוטל לגמרי, אני בא למדינת אויב ואומר 'אני לא יהודי לא ישראלי אני לא כלום אני בדיוק כמוכם, אני מתפרק מכל הזהות שלי אני מבוטל אליכם, לאט לאט הם מרשים לעצמם להביא לי סודות כי עכשיו אני חלק מהם, זה גם מה שמרגל עושה הוא בא ואומר אני כמוכם אני אחד ממכם הוא מרקיב את עצמו לגמרי כלפי חוץ, ואז הם מזרימים אליו מידע, ואז מה הוא עושה?

הוא לוקח את כל מה שהביאו לו ומשתמש בזה לטובתו, הוא מהפך את זה לטובתו.

וזה מה שהגרעין עושה לכוחות של האדמה, וזה מה שהנשמה עושה לגוף, הנשמה לא אומרת לתינוק מהר תלמד תורה, תביא ילדים, תתקן את העולם, אלא היא מתבטלת לגוף לא רואים אותה לא שומעים אותה, היא לא מדברת בתוך הגוף, אתה רוצה לאכול, רוצה לישון, אתה רוצה לצרוח, לא לעשות מצוות, במשך שנים הנשמה מבוטלת לגוף, היא נזרעת לתוך הגוף, הנפש האלוקית נזרעת בתוך הנפש הבהמית ומבוטלת אליה,

אבל לאט לאט היא מתחילה לצמוח ולהוציא ממנה פירות מעשיים בעולם הזה של טוב אלוהי מתוך העולם הזה, ודווקא מכח הנפש הבהמית ובזכותה! כי ללא הנפש הבהמית אין יכולת להיות כאן, רק אחרי שנים רואים פירות של מעשים טובים.

יש שלבים שלאט לאט אם עושים עבודה נכונה הטוב האלוהי הולך וצומח ומוציא פירות בעולם הזה, ואז לא רק שהתגלה בו איזה טוב אלא הוא מהפך את כוחות הגוף עצמם להיות משרתים לנשמה, וזה סוד מאוד גדול של תכלית ירידת הנשמה לגוף, למה הנשמה יורדת לתוך הגוף? הרבי האחרון אומר שתכלית ירידת הנשמה לגוף הוא כמו התכלית ירידת הגרעין לתוך האדמה.

אם יש לך גרעין של אגס תשמור עליו, מה אתה מוריד אותו לתוך האדמה?  ומרקיב אותו שם? 

אומר הרבי האחרון משהו עצום ונשגב הגרעין לבד לא יכול לפרוח ולהיות עץ! יש לו עוצמות יש לו כוחות אבל אם נשים גרעין לבד הוא לא יצמיח פירות, הוא צריך לרדת למקום יותר נמוך, ובמקום הנמוך הזה הנקרא 'אדמה' טמונים כוחות גדולים של עוצמה אנרגיה מינרלים  עובדה שיוצא משם אחרי זה משהו גדול, ויש בזה תכלית עליונה מאוד לרדת לשם ועל ידי זה שהגרעין הולך ונכנס לתוך האדמה וכביכול הוא יורד נמוך זה יגרום לו לעילוי גדול! 'ירידת תכלית עליה',

הגרעין הולך, נרקב, יורד, נופל דרגה, במקום להיות למעלה עם הבני אדם הוא נכנס לתוך האדמה, ואז על ידי עבודה ארוכה מאוד הוא מתחיל לקחת את האנרגיות חיים, את הטוב, את העוצמות חיים שיש באדמה, בפנימיות זה נקרא 'ניצוצות קדושה' שקיימים שם אלו דברים טובים שיכולים לעזור לו, והם צריכים גאולה הם צריכים שמישהו יצמיח אותם משם, והוא משתמש בהם ולוקח אותם איתו, ודרכם ועל ידם הוא עולה ונהיה עץ ואז מגרעין אחד של אגס נהיה אלפי אגסים,

כך הנשמה שהיא גרעין של טוב אלוקי, אבל טוב אלוקי מסוים שהקב"ה שותל אותו במציאויות נמוכות כמו גוף, נפש בהמית, עולם הזה עם הסתרות וכל מה שאנחנו מכירים בעולם הזה, והוא שותל אותה כאן ובהתחלה הנשמה נרקבת לא רואים אותה אבל לאט לאט היא לוקחת מהגוף, מהמציאות, מהעולם הזה את העוצמות שלו שטומנות בו ומהפכת אותם לטובתה ומגלה אלוהות דוקוא בעולם הזה וגואלת את כל האיכויות והפוטנציאל האלוהי הטמון בו ובזכות זה היא גם מוציאה טוב יותר עליון ואיכותי וגם גורמת לשפע וריבוי של נשמות חדשות.

תהליך הריקבון, זה הזמן של הרוע, של הסתר פנים של הגלות הרבי אומר שכל הגלויות התכלית שלהם זה שהגרעין גולה למקום בלי חיות, בלי צמחים, בלי פירות, ולא רואים אותו זה הגלות אבל לאט לאט הוא יצא משם עם איכויות חדשות וגם הנשמות גולות ממקום אלוהי עליון לעולם שלנו על מנת להוציא ממנו איכויות חדשות. (מאמר ארבעה ראשי שנים הרבי האחרון):

כתוב 'וזרעתיה לי בארץ', וידוע שזה על ירידת הנשמות למטה להתלבש בגוף ונפש הבהמית, ובפרטיות יותר זה על הירידה לגלות. שהכוונה בזה היא לצורך עליה, כדוגמת זריעה בארץ שהיא בשביל הצמיחה בריבוי יותר מכמו שהיה בתחילה. שעל ידי שהנשמות ירדו למטה, ובפרט בזמן הגלות, ומכל מקום הם מקיימים תורה ומצוות על ידי זה נעשה הצמיחה (שהיא) –המשכת של גילוי נעלה יותר באין ערוך מהגילוי שהיה להנשמה קודם ירידתה למטה. ועיקר גילוי הצמיחה יהי' לעתיד לבוא. באופן שהזורעים בדמעה, על ידי זה דווקא ברינה יקצורו.

מה אנחנו למדים מכל הסיפור הזה? הרבה פעמים בחיים אנחנו אני מסתכל על עצמי ואני עלול לומר 'אין כאן שום דבר טוב' ואתה לא טועה, זו כנראה תקופה קשה מאוד אתה רקוב, אתה בביטול אתה ירדת דרגה למקום נמוך מאוד אתה בגלות הנפש האלוהית שלך בגלות! ואתה לא רואה לאן זה הולך, ולפעמים אדם שמסתכל ורואה נכון הוא אומר הלך עליי ''כאשר אבדתי, אבדתי''.

אבל באמת צריך לדעת שכל תקופה בחיים, מתחילה מירידה מריקבון ממשברים, ושאדם שם לב לזה הוא לא נבהל הוא אומר טוב נכנסתי לגלות, זה תקופה בחיים שנקראת בשפה האופטימית ''מוחין של קטנות'' ירדתי דרגה אני לא מוצא את עצמי אבל משהו חדש מתחיל להיוולד אצלי, ומכל הריקבון הזה תיוולד מדריגה חדשה. כך מלמד גם הראי"ה (שמונה קבצים, א, קלז):

בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה נִמְצָא תָּמִיד מַצָּב שֶׁל הֶעְדֵּר הַקּוֹדֵם לַהֲוָיָה, שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה בְּתוֹר מַצָּב שֶׁל נְפִילָה וַחֲלִישׁוּת כֹּחַ רוּחָנִי, הַקּוֹדֵם לְתִגְבּוֹרֶת כֹּחַ מִמָּקוֹר יוֹתֵר נַעֲלֶה.

כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ הָאָדָם שֶׁנֶּהֱרַס הַרְבֵּה בָּרוּחָנִיּוֹת, יֶדַע שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַתּוֹר (הזמן) לִבְנִיַּת בִּנְיָן חָדָשׁ יוֹתֵר נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב, וְיוֹתֵר קַיָּים וּמְפוֹאָר, מִמָּה שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בְּתִיקּוּן מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו. (אורות הקודש ח"ג, עמ' רנא)

אל תבהל תנסה לראות לאן זה יכול לצמוח, הכניסו אותך לשם על מנת שתגלה משם טוב אלוהי חדש. מישהו מאוד רצה להגיע לסיירת בסוף לא גייסו אותו לצה''ל ושמו אותו במקום שלא תכנן בכלל, 

או מישהו שרצה להיות בישיבה מסוימת לא קיבלו אותו ושמו אותו במקום אחר, בחורה רצתה מדרשה כזאת לא קיבלו אותה ובסוף הגיעה לשירות לאומי, או הגיעה לשירות לאומי בסוף שמו אותה במקום אחר, מישהו רצה עבודה במקום מסויים בסוף נסגרה החברה ומצא את עצמו במקום אחר לגמרי בגלל אילוצים ועוד הרבה דוגמאות,

כל אלה מבחינת האדם אלה מצבי גלות, זה לא המקום שלי זה לא החברה שלי זה לא הסביבה הטבעית שלי, פשוט מכניסים אותך לאדמה מורידים אותך דרגה לוקחים לך את ''המוחין של גדלות" את התפיסה הרחבה של מה שמתרחש כאן באמת אתה מתחיל להירקב ואתה עלול ליפול לעצבות. זה המציאות שלנו...

במה אני מחזיק? מה ייתן לי תקווה? התקווה היא שגרעין נכנס לתוך העפר, הוא לא צריך לעבוד על עצמו שהוא לא מלא עפר ושהוא לא רקוב לגמרי, בחיים אל תעבוד על עצמך, מצד שני אל תחשוב שנגמר הסיפור שלך ושהירידה הזאת כל עניינה לשבור אותך או לדכא אותך  להפך הכל תמיד מכוון לעלות אותך! להצמיח אותך, שתוציאי פירות מהמקום הזה דווקא!

אבל המשימה הזאת היא משימה שלוקחת זמן, זה משימה שיש לה תהליכים שנראים הפוכים,

אל תדאג! הקב''ה קצת יותר גאון, תן לו צ'אנס תאמין בו, יש לו אין סוף חכמה, מה הוא לא יודע מה הוא עושה שהוא הכניס אותך למצב הזה?? חס ושלום, טיפה ענווה, טיפה אמון בה' להגיד לו שהוא גאון הוא יצר אופציה של נפילות של התרסקות של משברים של טעויות בכתובת ועבודה במקומות לא שתכננתי זה הוא יצר את העולם הזה עם האופציות הללו לא אתה, לכן תרגע תנשום הכל הולך אל הטוב,

תהליכי ההטמנה והריקבון הם לא הופכיים לטוב ה', טוב ה' הוא השולט כאן הוא מוביל את הכל לטוב גמור וכל הנבואות הטובות שלו יתרחשו "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם!" "אני ה' דיברתי ועשיתי" הקב''ה אמר לפני שלושת אלפים שנה "והבאתי אתכם אל הארץ'' והכל קרה למעלה מהטבע, קיבוץ גלויות למעלה ממאה ושתיים מדינות פלא פלאים.

והוא לא יכול להרים אותך? מהמצב שלך? אלא שיש לו תהליך איתך הוא הכניס את הגרעין שלך למצב של גלות כי הוא רוצה שתגלה אותו משם! יש כל מיני סוגי גרעינים כל מיני גלויות, יש גרעין של נישואין, יש גרעין של ילודה, יש גרעין של תורה, יש גרעין של תפילה, הכל צריך להירקב לעבור תהליכים כל דבר, 

אין שום ילד שבא בלי הריון אין דבר כזה, אין טוב שבא בלי הריון, אין פרי שלא נרקב ועבר את התהליך הזה, אין עץ שלא צמח ככה, רק לפעמים יש הריונות יותר קשים אבל אסור לשכוח שהכל מוביל לטוב יותר עליון לזכור שזה ה' ששולט בעולם כמו שהוא שולט בעולם הצומח הוא שולט בעולם הנפש.

הרב קוק אומר שצריך ללמוד את הכללים של העולם הגשמי כדי להבין אותו למשל שאש זה דבר מחמם, ומים זה דבר מזין, ונפט אסור לשתות אותו ועוד, אלו כללים שבלעדיהם אתה לא יכול להתקיים בעולם הגשמי, 

אבל מוסיף הראי"ה שיותר מזה גם צריך ללמוד גם את הכללים של העולם הרוחני שבלעדיהם גם אתה לא תוכל להתקיים רוחנית, צריך להבין את הכללים הרוחניים איך העולם הנפשי שלך נרקב וצומח מחדש. (שמונה קבצים ד כח):

כשם שהאדם צריך להסתגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ללמוד את דרכיו ומעשיו על פי אותם החוקים הכלליים השולטים בעולם, ככה ויותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה.

למשל בחור נכנס לישיבה ואחרי שבועיים אומר 'לא יודע מה קרה לי כבר לא בא לי להתפלל' אל תלחץ, התפילה שלך נרקבת היא בתהליך ריקבון עכשיו היא בתקופת עיבור, תן לה את הזמן שלה, כמובן שאסור לעבור על שום הלכה אבל הדברים קורים, הדברים מתפתחים, ובסוף תיולד אצלך תפילה חדשה פתאום כשאתה לא מוכן יוצא לך הפרי, אתה כבר התייאשת מזה ופתאום זה יוצא.

כמו שזה נכון באדמה, כך זה נכון בנפש, תמשיך לשתול ולהשקות לא להתייאש מהשתיל לא משנה באיזה מצב הוא! למשל לפני שנה שתלת גרעינים של עץ אפרסק לא יצא כלום ואתה מתייאש מזה, פתאום יום אחד אתה עובר שם ורואה עץ מתחיל לצמוח זה מפתיע אותך אבל זה פרי עמל שלך, אתה שתלת והשקת אותו,

כך גם בנפש, לפעמים היה לך תפילה עצומה ובכית לה' וזהו והלכת משם וחשבת שנגמר הסיפור אבל אתה לא יודע שנטעת שם גרעין עצום של תפילה, נטעת אותו והלכת שכחת אותו, 

אחרי כמה חודשים פתאום אתה תקבל ספר שיפתח לך את כל התפיסה הרוחנית שלך ותגיע לבית כנסת שאתה אוהב עם חזנות מסוימת ותתחבר ואתה לא יודע שזה פרי שאתה שתלת ועכשיו אתה קוטף אותו. שזה בזכות אותו בכי שהיה לך לפני חצי שנה, את לא יודע שזה קשור אבל בעולם הרוחני הכל קשור וזה הפרי שיצא רק עכשיו הוא נולד והבשיל לכדי מציאות בעולם החומרי, הכל מתחיל מהגרעינים ששותלים!

תראו כמה זמן זה בעולם הצומח, אדם זורע גרעין של אגס הולך, אחרי ארבע שנים בא רואה עץ, קוטף אגסים ואוכל, איזה יופי איזה טעים אבל הוא לא מקשר ביניהם כי זה היה מזמן אבל באמת הכל קשור, כך גם בעולם הרוחני.

עשית מצווה, אכילת מצה, נרות שבת, סיימת ספר תהילים, נסעת לכותל, ועשית הכנסת כלה עם הכסף, מיד אחר כך לא קרה כלום, כמו בן אדם שנוטע את הגרעין מכסה אותו ולא רואה כלום, מה הוא אומר לעצמו? לא קרה כלום, הנה עשיתי פעולה נתתי כסף לצדקה ולא קרה כלום, 

אנחנו בטוחים שנוטעים את הגרעין ושופכים עליו מים, שהכל יצמח מיד אבל זה לא ככה, למחרת החיים ממשיכים כרגיל ואתה אומר לעצמך, התפילה לא כזאת עוזרת... הפכתי את העולם והנה לא קרה כלום...אתה אומר לעצמך לאן זה הולך? לאן זה הולך למען ה'? לא רואים כלום.

תהליכי הצמיחה בעולם הצומח הם יבואו ויזכירו לנו, ''הזורעים בדמעה ברנה יקצרו'' אתה תזרע, תזרע תפילות ומעשים טובים ומצוות הכל נכנס לתהליך של עיבורים, והצמחה איטית וזה מוציא ענפים ושורשים ופירות אבל יבוא הזמן שלו, כל דבר יגיע הזמן שלו וזה מאוד מחזק העניין הזה, 

יש מצוות שאנחנו פועלים ורק אחרי שנים בעולם הזה או בעולם הבא אנחנו רואים את התוצאות והפירות שלהם אבל הכלל שלכל מצווה שאדם עושה בעולם הזה יש פרי יש תוצאה והשפעה המשנה אומרת ''ואוכל מפירותיהם בעולם הזה וקרן קיימת לו לעולם הבא'' הכוונה יש פירות שאוכלים בעולם הזה ויש פירות שאוכלים רק בעולם הבא, אבל תמיד אוכלים מהפירות.

ולפעמים אנשים אחרים גם יאכלו מהפירות שאנחנו שתלנו וזה בסדר גם אנחנו אוכלים מפירות של אנשים אחרים של הדורות שלפנינו שתלו ושהצדיקים שתלו לנו לכל עם ישראל.  

לכן אנחנו צריכים תמיד להחזיק ראש במודעות ובתקווה הזאת שכל מה שעובר עלינו לטוב ולמוטב זה תהליכים, תהליכי הצמחה ושלושה יסודות נוציא מכאן:

א - תכלית ירידת הנשמה לתוך הגוף היא בשביל להוציא מהעולם הזה את האיכויות הטמונות בו וזה מתרחש על ידי כניסת הנשמה לתוכו והעלאתו וזוהי תכלית עבודת האדם בעולם הזה להכפיל את הטוב האלוהי ולהשרות שכינתו כאן בעולם הזה.

ב - תפילה- תפילה זה סוג של מים ששמים על הגרעין, הגרעין גם צריך מים הוא צריך סביבה תומכת וכל פעם אם פעלת איזה פעולה של טוב, תתפלל עליה וודאי שצריך גם לפעול במעשה אבל תתפלל עליה, המעשה עצמו זה נטיעה והתפילה זה לשפוך עליו מים.

ג - גם כשאתה לא רואה כלום, גם כשמורידים אותך דרגה ואתה מרגיש במציאות נמוכה תדע לך אתה רק תצמח מזה, רק טוב יצא מזה השאלה מתי ואיך. לפעמים צריך להוריד את הראש גם בחינה רוחנית יש כוחות עצומים בטבע, וגם בטבע הרוחני, לא להילחם יותר מידי אלא להוריד את הראש, להסכים לקבל שאני עכשיו רקוב אני עכשיו בתקופה לא טובה, אני בלי פירות אני עכשיו לא בשיא שלי אני לא במצב הטוב שלי אבל זה יעבור ואני אצמח מזה.

הרב קוק כותב באגרות ''הנצח לא צריך חיפזון'' אנחנו עם ישראל זה עם הנצח, יש לנו תהליך של תיקון עולם, אנחנו לא רוצים תיקון עולם במיקרוגל, אלא שיהיה אמיתי ומיתי זה לוקח זמן בכל תחום ודאי בנפש ובעולם הערכים, בדור שלנו רוצים הכל מיד, עולם של מיקרוגל הניסיון לזרז תהליכים לפעמים הוא רק גורע לדלג על שלבים זה מחזיר אחורה.