היהדות והאיסלאם

 

היהדות והאיסלאם

השוואות ופערים

מנשמע הרב?

אני לומד לא מעט על האיסלאם בזמן האחרון, ורואה שהערבים ממש כמונו, יש להם תפילות, מצוות צדקה, צום, הרבה דברים דומים אלינו. לא מבין מה ההבדל ביננו לבינם? לא מבין מה עושה אותנו 'העם הנבחר'?  

אשמח לתשובתך תודה.

שלום וברכה!  שאלה מצויינת.

אנחנו שמחים בדימויים

יש לציין שתפקיד היהדות הוא להשפיע על כלל האומות ולהביא אותם לאמונת היהדות, לא בדרך של כפייה וגם לא בהסברות, אלא בדרך של דוגמא אישית לחיות נכון ולהיות על ידי כך אור לגויים ומימלא הם ילמדו ממנו ויאמצו אמונות נכונות ויבטאו את זה בדרכם שלהם. 

כך שאם שבטים ערביים עובדי אלילים לפני אלף ארבע מאות שנה הושפעו מאמונתנו והקימו דת דומה אלינו, ודאי שיהיו דומים אלינו, ואנחנו שמחים בזה שהם החליפו את עבודת האלילים שלהם באמונה באל אחד.

הפער נובע מהשוני ולא מהדומה 

אם תעשה השוואות בין האדם לבין הקוף תגלה דברים דומים ברמה של 95 אחוזים, לשניהם יש רגליים, שערות, מערכת דם, כליות, הם אוכלים, רואים, שומעים, לשניהם יש מערכת נשימה ועוד הרבה דברים דומים מאוד.

 

 מה שיוצר את הפער בין האדם לקוף הוא לא הדומה אלא השונה. יש חמישה אחוז דברים שונים שהם עושים את כל ההבדל הענק. למשל יש לאדם שכל, אחריות, חופש, ערכים, תקווה, אמונה ודיבור מה שאין לקוף, וזה יוצר את הפער הגדול בינו לבין הקוף.

 

השינויים בין היהדות לאיסלאם

 

כמו כן בעניינו האיסלאם היא דת שבנויה על היהדות כך שוודאי שיש דברים דומים מאוד ביננו לבינם. אבל צריך לזכור:

יש דברים שיש לנו ואין להם, אספתי כאן רק עשר דוגמאות ודאי שיש עוד.

א - אמונתם אינה נשענת על נבואה לרבים. ולנו על נבואה לרבים במשך אלף שנה.

ב – אין אצלם נבואה. אין בכלל התיימרות לצפות את העתיד בקוראן ואצלנו הנבואה היהודית צפתה את העתיד וכל דבריה נתקיימו למשל קיבוץ גלויות.

ג - אמונתם אינה מדריכה את הלאום אלא רק דרך פרטית לעבודת ה'. לכן הלאומים שלהם עלולים יותר להתעוות.

ד - אין אמונה בחופש הבחירה האנושי אלא הכל נכתב ונקבע מראש מה שיוצר מחיקה של החופש ושל אחריות האדם למעשיו (לפחות באיסלאם האורתודוקסי)

ה - תפיסת אלוהים חלקית בעיקר דרך מידת הגבורה שלו ולא הרמונית ומלאה דרך כלל מידותיו כמו היהדות.

ו - כנגזרת של תפיסת האלוהים החלקית שלהם נולדה תפיסה חברתית חלקית של דין. יש אצלם דין כניעה ופחד מופרזים המולידים בעיה ערכית חברתית קשה של מידות רעות ופראיות המובילות לעיתים קרובות לעיוותים נוראיים בחיי החברה.

ז - הם לא עובדים בשותפות עם אלוהים אלא בכניעה מולו. איסלאם פירושו כניעה, מוסלמי פירושו כנוע, בפני ישות חיצונית.

ח - חוסר קבלת השונה והאחר. לפי האיסלאם יש מקום בעולם רק למוסלמים וזהו. אחת המצווה הראשיות באיסלאם היא להפוך את כל העולם למוסלמי. בעוד שהתורה היהודית מכוונת רק לעם היהודי, וכל גוי רשאי להישאר באמונתו אם היא מבוססת על שבע מצוות בני נח שהם הבסיס הכי מוסרי של חברה אנושית. ויכול לזכות על ידי כך לעולם הבא.

ט - הם מאמינים בה' אחד ולא בשמו אחד. 'שמו' זוהי צורת התגלותו במציאות, כמו התגלות שמו של האדם במציאות, כגון מי שיש לו שם טוב או שם רע, שזה על פי איך שהוא נתפס במציאות החברתית, המוסלמים מדגישים שיש ה' אחד וזהו, 

אנחנו מדגישים גם ש'שמו אחד' הכוונה שהוא מתגלה במציאות אחדותית ומאחדת את כלל הזרמים במציאות ושכל הסתירות והגוונים שבמציאות מאוחדים בשורשם ומבטאים רצון אחד ומגמה אחת ושורש אחד מחייה את כולם "ואתה מחייה את כולם" לכן היהדות סבלנית יותר ומכילה יותר גוונים שונים מהאיסלאם. ועל פי היהודת לכולם יש מקום "אין לך דבר שאין לו מקום" (כמובן יש גם הדרגה בין כל הדברים שיש להם מקום).

י - נקיטה גישה של טרור להשלטת אמונתם. האיסלאם עניינו להרים את קרן האמונה בעולם, אלא שבלהט מאבקם בכופרים הם בוחרים באופן מוחלט באלימות ובמאבק מזוין, ובכך הרסו את כל היכולת שלהם להביא ברכה ותועלת לעולם. 

למה שצעיר אירופאי ישאל את עצמו אולי יש לאסלאם תוכן חיובי להציע? אם האסלאם כל הזמן נוקט במאבק אלים? האסלאם פוגע לא רק באחרים אלא גם בעצמו, מדרדר את מצבם הכלכלי של האזרחים שלו והורס את חייהם בשם אותו מאבק בכופרים.

הבדלים גם בדברים הדומים

בנוסף לכל השינויים הללו. בגלל שיש נקודות הבדל הן יוצרות הבדלי עומק גם בדברים הדומים, כמו שהאדם אוכל כמו הקוף, אבל הוא לא אוכל את אותו האוכל אלא אוכל יותר מעובד מסודר וערוך, 

כך גם בתוכן הדומה של הדתות ושלנו הוא דומה רק בחיצוניות אבל בעומק הוא שונה וגם שם יש לנו תוכן מעט שונה. אתן דוגמא אחת:

התפילה. התפילה שלנו ושלהם אינה אותה תפילה.

כשבנינו את ביתנו פגשתי באתר בניה פועל מוסלמי שהיה בצרה וניחמתי אותו, ואמרתי לו שיתפלל לאללה ויאמר לו שיסיר ממנו את צרותיו. אני זוכר שהוא לא הבין מה אני אומר, וחזרתי שוב ושוב והוא לא הבין. 

כשדברתי איתו הבנתי שתפילה אצלם היא התבטלות מוחלטת לאלוהים וביטוי של כניעה אליו. , ולכן לא הבין איך אפשר להתפלל וגם להעיז לומר לאלוהים מה לעשות. בעוד שהתפילה ביהדות היא דווקא עמידה לפני ה' ובקשה לשינוי המציאות. אם כן בנוסף יש לא מעט מעשים ומצוות דומים מאוד שבתוכן הפנימי שלהם הם שונים לחלוטין.

מצרף מקורות שתוכל לקרוא. בהצלחה.

 

הרב קוק - אורות ישראל / פרק ה / ט:

כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל-דְּבַר הָאָדָם וּשְׁאָר בַּעֲלֵי-הַחַיִּים נוּכַל לִרְשׁם רְשִׁימָה שְׁלֵמָה שֶׁל הַשְׁוָיוֹת,(השוואות) שֶׁהָאָדָם וְכָל הַחַיִּים שָׁוִים הֵם, וּמִכָּל-מָקוֹם אַחַר כָּל הַהַשְׁוָיוֹת כֻּלָּן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, שֶׁבָּהּ תָּלוּי הַיִּתְרוֹן שֶׁל הָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה, הִיא חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ אֶת כָּל מַעֲלַת הָאָדָם, וְהָאָדָם לֹא יוּכַל וְלֹא יֶחְפַּץ לְהַחֲלִיפָהּ בְּעַד כָּל הוֹן.

הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין דַּת יִשְׂרָאֵל לְיֶתֶר הַדָּתוֹת, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁהֵן בָּאוֹת מֵהַשְׁפָּעָתָהּ, הוּא גַּם-כֵּן כָּכָה. הָמוֹן חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל דִּמּוּיִים אָנוּ יְכוֹלִים לִמְצא בֵּינֵיהֶן, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִמָּצְאוּ הַדִּמּוּיִים, בְּיִחוּד (בדתות ש-)נִמְשְׁכוּ מִכּחָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וַדַּאי מֻכְרָחִים דִּמּוּיִים רַבִּים לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן.

וְהַדִּמּוּיִים הַלָּלוּ, עִם כָּל הַפְּרָטִים הַמְרֻבִּים שֶׁבָּהֶם, לֹא יַכְחִידוּ אֶת הַנְּקֻדָּה הַתּוֹכִיִּית הַמַּבְדֶּלֶת אוֹתָן, וְכָל הַמַּהוּת הַנִּשְׁמָתִית מְקֻפֶּלֶת הִיא לֹא בְּהַדִּמּוּיִים כִּי-אִם בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הַמַּבְדֶּלֶת, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת נְשָׁמָה מְיֻחֶדֶת גַּם בְּהַפְּרָטִים שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת הַדּוֹמוֹת, עַד שֶׁהַדִּמְיוֹן הוֶה רַק דִּמְיוֹן חִיצוֹנִי, אֲבָל הַפְּנִים מְשֻׁנֶּה הוּא תַּכְלִית הַשִּׁנּוּי.

וְלֹא יוּכַל וְלֹא יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לְאַבֵּד אֶת נְקֻדַּת הַנְּשָׁמָה בִּשְׁבִיל עֶטְיָם שֶׁל הַפְּרָטִים הַמֻּשְׁוִים, וּלְעוֹלָם יַעֲמד עַל גּוֹרָלוֹ, הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

 

קבצים מכתב יד קדשו חלק ב / פנקס הדפים א / [11].

 

אין לנו אומה בעולם שיהיה היסוד הלאומי שלה קבוע רק על אותם החזיונות שהראתה בעולם על הבסיס של האחדות האלהית וגילויי החיים של ההיסתוריה המסובבים ממנה.

האמונה המוסלמית היא עולה על הנוצרית בנטייתה לטהר את מושג האחדות האלהית יותר מהראשונה. אמנם גם היא לא תוכל לגלות מציאות שלימה, שסך כל המפעלים, השאיפות וכל גילויי החיים, יהיו נעוצים רק בזה, בהכרת הטוב המוחלט ובחפץ התגלות השלטתו.

דבר זה איננו יכול להתראות כי אם באומה שבתור אומה נבנתה במקוריותה על פי ההתגלות של אחדות האלהים, שכל הוייתה טבועות בה.

 

אמנם להכיר את מעלתם של ישראל תהיה מוכנה המוסלמית בשורה הראשונה. באישיות הפרטית חפצה האחדות האלהית להגלות באמונה כזאת שדוגלת בשמה, אבל בסער הגדול של זרם אומה ומלחמת חיים רבת אונים, אין לה די כח להתנשא. לזאת מוכן הוא אורן של ישראל.