למה הרע מתגבר בעולם?

 

למה הרע מתגבר בעולם?

לאור משנת בעל הסולם

לפעמים מתעוררת שאלה כואבת אצל עובדי ה' 'למה העולם הולך ונהיה גרוע יותר? למה הרשעים מצליחים מתרבים ושולטים בהמון מערכות, מי שמביט היום על המציאות רואה נסיגה בכלל הערכים, במשפחה, בקדושה, בצניעות, ביראת שמיים בכל תחום ובכל מקום.

וכל זה מתרחש דווקא בדורות של גאולה שבו עם ישראל חזר לארצו, ודווקא עכשיו האורות והקדושה אמורים להתעלות ולהתבטא בצורה יותר טובה ואלוהית, והנה אנחנו רואים עילוי גדול לטומאה ולפריצות, והעניין הזה אינו מובן.

יש המסבירים שזה בא לנסות אותנו בניסיון האחרון ודווקא מי שישרוד את תקופת "אחרית הימים" יקבל שכר עצום ואלו 'חבלי משיח'. בעל הסולם הרב יהודה לייב הלוי אשלג עונה תשובה מפתיעה ומקורית.

נסביר תחילה את העניין בצורה פרטית ומשם נעלה לרמה משפחתית קהילתית לאומית ואנושית. 

האדם בא לעולם על מנת לתקן את הגוף שלו, (המכונה 'הרצון לקבל') ולכן כשלב ראשוני הוא צריך להשיג אותו עם כל המגרעות שלו, כי אם לא יהיה לו אותו הוא לא יוכל לתקן אותו, ורק אחרי שמשיג אותו הוא צריך להפוך אותו לרצון לקבל על מנת להשפיע. וכך הוא כותב בהקדמה לספר הזוהר כט:

ותדע, שעבודתנו הוא להשיג את הרצון לקבל כי אם לא יהיה בנו הרצון לקבל המקולקל הזה, לא נוכל כלל לתקנו, כי אין לך מי שיתקן דבר שאין בו.

לכאורה כבר בלידה אני מקבל את הגוף שהוא 'הרצון לקבל' שלי וזהו. אלא שזה לא מספיק, כשהתינוק נולד עם גוף יש לו רצון לקבל מאוד קטן הוא רוצה רק לאכול לשתות ולישון, זה רצון לקבל מאוד חלש, לכן הגוף צריך להיות תחת ממשלת הקליפות (רצונות לקבל על מנת לקבל בלבד) יג' שנים על מנת שהוא יפתח את גופו ואת הרצון לקבל שבו בצורה גדולה מאוד.  שם:

ולפיכך, לא די אותו שיעור הרצון לקבל המוטבע בגוף ממקור לידתו לאויר העולם, אלא עוד שמוכרח להיות מרכבה לקליפות הטמאות לא פחות מי"ג שנים, כלומר שהקליפות תהינה שולטות עליו ותתנה לו מאורותיהן, שהאורות שלהן הולכים ומגדילים את הרצון לקבל שלו, כי המילוי שהקליפות מספקות לרצון לקבל, אינם אלא מרחיבים והולכים את התביעה של הרצון לקבל. 

אם כן היסוד הראשוני שבו מלמד אותנו בעל הסולם שעל מנת להגיע לתיקון של משהו אתה צריך קודם כל להשיג אותו, ואז לפתח אותו בצורתו המקולקלת, ולפעמים זה לא מעט זמן ורק אח"כ אתה מתחיל לעבוד איתו ולהפוך אותו להיות מתוקן, 

וככל שתרחיב אותו, אחר כך כשתהפוך אותו לקדושה יהיה לך כלי יותר גדול בקדושה, בבחינת "מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"

חשבון פרטי וחשבון כללי

כמו שזה נכון ברמה הפרטית זה נכון גם ברמה הכללית של התרבות. וזהו סוד השליטה של הרשעים על העולם, כי הם עסוקים בלהגדיל את כל תרבות הגוף בכל הסגנונות שלה שהיא הרע והרצון לקבל של החברה, בחשבון הפרטי כל אחד ואחד שבחר ברע ועשה רע בעולם יענש וחייו אינם חיים כמו רואים,

 אבל בחשבון הכללי מגלה בעל הסולם שהם לא גורמים לעולם ללכת אחורה, אלא גם הם בעל כורחם משתתפים בתיקון העולם ללא ידיעתם. איך? כי הם מרחיבים את הרצון לקבל של התרבות האנושית ועל ידי כך יבואו הצדיקים ויהפכו את הרצון לקבל הגדול של החברה, לרצון לקבל על מנת להשפיע יותר גדול ובכך תתעלה הקדושה.

למשל. אם לפני מאות שנים אדם רצה ח"ו לראות מראה לא צנוע אז הכלי שלו לעשות זאת היה מאוד מוגבל בזמן ומקום, הוא היה צריך ללכת עד לאותו מקום וזה היה לוקח הרבה זמן ועוד כל מיני מוגבלויות. אבל אם אנשים ימציאו מכשיר של טומאה המרחיב את הכלי של הטומאה ועכשיו הוא יכול לראות סרטים של תועבה בכל זמן ובכל מקום, עכשיו יש כלי מאוד גדול לכך אזי זה יהיה אסון, כי כך יוכלו לראות יותר אנשים סרטי תועבה בהרבה יותר זמינות וכל מי שהיה שותף לזה ברמה הפרטית יענש.

אבל בחשבון הכללי מתרחש כאן תהליך עומק -לאט לאט תתגבר הקדושה בעולם ותיקח את אותו הכלי ותשתמש בו לקדושה, ואם עד עכשיו על מנת לשמוע רב מעביר שיעור תורה היית צריך ללכת עד אליו והיית מוגבל בזמן ומקום עכשיו אפשר להראות במכשיר הזה תכנים ערכיים וקדושים ובכך תתעלה הקדושה.

יוצא אם כן שדווקא בזמן פיתוח העולם תבוא תקופה של השגת הגוף והכלים של המדרגה הבאה ופיתוחם. וכל אותו הזמן תצטרך התרבות להיות תחת ממשלת הרשעים כביכול בנושא הזה, על מנת שיפתחו אותו ורק אחר כך יתחילו הצדיקים ועובדי ה' להפוך את כל ההשגות של המדרגה הזו לכלים של קדושה.

יש לציין שלא צריך שעניין זה יבוא דווקא דרך חטאים, אפשר לפתח את העולם גם מרצון טוב לקדם אותו, אולם לצערנו האנושות לא במדרגה הזאת עדיין, ורוב הדחיפות המניעות את האנשים כיום לפתח את העולם זה הרצון לקבל מהפיתוח הזה מימוש עצמי, כסף, כבוד, שליטה או תענוג ולכן כיום זה כמעט מוכרח לבוא בדרכים כאלו.

וזה הסוד שאנחנו רואים דווקא בדורות הגאולה הרבה מרחבים של טומאה פריצות אפשריות וזמינות שלא היו, כי דווקא עכשיו אנחנו בונים את הכלים הגדולים והקדושים של הגאולה, אבל אנחנו מקבלים אותם בשלב הראשוני לא מתוקנים, ובנוסף אנחנו צריכים להיות תחת ממשלתם זמן מסויים על מנת שהכלים יגדלו!, וזה התפקיד של הרשעים להכין את הכלים ולכן ניתן להם שליטה לזמן מסויים. וזהו מה שכתוב באיוב כז "יָכִין רָשָׁע וְצַדִיק יִלְבָּשׁ".

לרע יש זכות קיום זמני

לכן לא מעט פעמים אדם זועק איפה אתה ה'? למה אתה לא עוזר לנו להכרית את הרע בעולם עד הסוף ולכלות אותו? וזה מה שזועק ירמיהו בפרק יב "מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה?" למה הרשעים מצליחים ומתרבים בעולם? 

אולם מגלה בעל הסולם אחד מסודות ההנהגה של ה', כל מדריגה צריך תחילה להשיג אותה בצורתה המקולקלת על מנת שנוכל לתקן אותה, כי אנחנו בעולם התיקון ולא בעולם השלמות, ובעולם התיקון מתקנים.

על פי זה צריך לבדוק כל דבר לפי קצב ההתפתחות שלו ולא במצבו הראשוני שעל פי רוב הוא יהיה רע.  עכשיו מובן  למה לא מעט אנשים שניסו לתקן את העולם על ידי הכרתת הרע לגמרי מתו, והרע המשיך ולא מת, כי התפקיד אינו להכרית את הרע, כי הרע מכין כלים רחבים לטוב והתפקיד הוא להפוך את כלי הרע לכלי הטוב. מאמר יז במאמר ביקורת לשלום העולם:

כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. 

הבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, לפיכך: כל המתקנים יתמו מהארץ, והמידות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם. אשר אז, אותם המידות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למידות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם.

עולם הערכים צומח לאט

הרב מביא דוגמא למידה שמתחילה בצורה מקולקלת ולאט לאט מתפתחת למידה טובה. מגלה הרב שמידת אהבה העצמית היא בעצמה הגרעין של אהבת הזולת, ואם לא נשיג קודם את האהבה העצמית לא נוכל להפוך אותה לאהבה לזולת.

בעל הסולם מגלה שעולם הערכים והקדושה פועל כמו אילן הצומח, הוא אינו נגלה בפעם אחת בצורתו השלימה אלא תחילה הוא מתגלה בצורתו הבוסרית והמרה ואחר כך לאט לאט על ידי עבודה של הצדיקים ואנשים טובים וערכיים הוא מתהפך ומבשיל למידה טובה. 

ממש כמו הגאולה השלימה שהיא מלכות בית דוד אנחנו מתפללים עליה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" חז"ל מכנים את מלכות בית דוד צמח כי היא צומחת לאט לאט ודווקא מתוך מציאות של מורכבות ובוסריות תתגלה המלכות האמיתית והשלימה^[1].

כמו כן בעניינו תחילה יהיה זמן שאהבה תתפתח בתור אהבה עצמית, וזה עצמו יגרור סיבוכים ועיוותים נוראיים של קנאה שנאה חרות וכל אחד יחיה את עצמו וכו' אבל המצב הזה יוביל אל הטוב השלם שאחר כך ניקח את המידה הזאת עצמה ונהפוך אותה למידת אהבה לזולת. מאמרים מאמר ט אלטרואיזם התלוי באגואיזם:

לא ניתן האגואיזם המופרז אל הבריות רק להתפתחות האהבה. ודומה הדבר כמו שנרצה לנטוע אילן מאכל, הרי אתה מוכרח מתחילה למצוא הגרעין המיוחס לאילן הזה, ואחר כך על ידי עבודה והתפתחות תזכה לראות פריו. 

כן לצמיחת האהבה, צריכים על כל פנים גרעין מסוגל אליה. ואומר לך, שהוא האגואיזם הפרטי עם כל החסרונות שבו. ואח״כ ע״י חיי משפחה מתפתח האגואיזם הצר ומתרחב על כל המשפחה, כי אוהב את אשתו כמותו. ואח״כ את בניו כמותו, ונמצא אגואיזם הצר נתרחב על שטח רחב.

ואחר שקונה האגואיזם הצר, דהיינו אהבת עצמו המופרז, אז אפשר לו להרחיב האהבה על זולתו. ובזה תבין שאלטרואיזם אמיתי תלוי באגואיזם מופרז: כי מי שלא השיג אהבת עצמו במלא מובן המילה, אלא הוא בבחינת הפקר (הכוונה מופקר לכל - שלא אוהב אפילו את עצמו) ודאי שאין לו אפילו הגרעין של אהבה. ומי שהולך ומרחיב את אהבת עצמו ואחר כך על ידי חינוך הולך ומעבירה על אהבת זולתו, הוא האדם הגדול האמיתי.

 

---

[1] ראה מהר"ל ספר גבורות השם - פרק יח : " כי מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדריגה אלהית פנימית היא צומחת מתוך מלכות בלתי קדושה, וכן תמצא שהפרי כאשר הוא בלתי נשלם הוא בתוך הקליפה, עד שהפרי גדול ועומד על שלימותו, ואז כאשר הפרי גדול נפסדה הקליפה מכח גידול הפרי שכל דבר שיש לו מדריגה פנימית הוא יוצא מתוך דבר שהוא חיצון לו, ולכך היה גדל משה רבינו עליו השלום בבית פרעה..והבן דבר זה כי הוא עמוק מאוד והוא ידוע למי שיודע בענין דברים הנבדלים היוצאים ומתעלים מתוך הדברים החמרים, וכן משיח יושב במדינת אדום. והנה הארכנו בזה מאוד כי הוא דבר גדול מאוד להבין הסבה למה נתגדל משה רבינו עליו השלום בבית פרעה ודי בזה: