מחשבות טובות מייצרות מציאות

 

מחשבות טובות מייצרות מציאות

העולם הרוחני עובד בדיוק כמו העולם הגשמי.

וכמו שיש יכולת להביא ילדים גשמיים לעולם הזה, וכשאתה בוחר להביא אותם הם מייד תלויים בך, אתה אחראי עליהם, הם זקוקים לך ורוצים מימך יחס, הזנה, וגידול,

כך בדיוק בעולם הרוחני יש יכולת ליצור ולברוא ילדים, יצירות רוחניות וברגע שמימשת את היכולת הזאת הם הילדים הרוחניים שלך, והם באים אליך לתוך המחשבות ומבקשים מימך יחס הזנה וגידול.

למה הם צריכים הזנה וגידול?

כי משהו טוב או רע שעשית, אם אתה לא זוכר, נהנה, משתמש בו וכו' אתה פשוט הורג אותו, הוא נשכח ועובר מן העולם, מבחינת המודעות שלנו המעשה הזה לא קיים.

להבדיל זה כמו ילד, ילד צריך הזנה אם אתה מביא אותו ולא מתייחס אליו חס ושלום הוא ימות מרעב, זה לא מספיק להביא ילד לעולם צריך גם להזין אותו ולכן הוא דורש מלא יחס על מנת שתזין ותגדל אותו.

ממש כך המעשים הטובים והרעים שלנו נלחמים על יחס גידול והזנה כי אם לא, הם פשוט ימותו ויעברו מהתודעה שלנו.

וכאן נכנסת העבודה של מחשבות טובות או רעות.

כולנו בני אדם וכולנו עסוקים בטוב ולפעמים עושים גם רע כל אחד בדרגתו הוא, וכשאדם נופל ברע מבחינת הזמן זה קצר מאוד אבל קרה כאן משהו נולד כאן ילד,

ומעכשיו הילד הזה (הנולד מהמעשה) יבוא אליך לבקש הזנה וגידול יחס וצומי.

זה יתגלה בפשטות בתוך החיים, למחרת החטא אתה תחתוך סלט ואז הוא יגיע בלי לדפוק על הדלת כי הוא הילד שלך, ויתחיל להזכיר לך 'איזה כיף היה... מה דעתך לעשות את זה שוב? בתור 'מחשבות שליליות על עצמך כמה אתה גרוע' וכו'

המכנה המשותף של המחשבות השליליות הוא: תתייחס אלי, ותאכיל אותי, החטא מעוניין בזה כי ברגע שהאדם חוזר על החטא שוב ושוב היצר גדל, זוהי ההתמכרות, כמו הילד שאוכל וגדל ולאט לאט ונהיה אדם בוגר וגדול עם נוכחות ודרישות הרבה יותר חזקות ותובעניות.

עבודת המחשבות הטובות אומרת שני כללים יסודיים:

א - המחשבות שלי זה לא אני זה רק מה שעובר עלי. ויכול להיות שכרגע עוברות עלי מחשבות שליליות.

ב - אסור לי לתת להם יחס אפילו לא דיון, כי ברגע שהתחלתי את הדיון נתתי יחס למציאות של הרע והוא כבר גדל והפסדתי, כשלא מתייחסים אליו יומיים שלושה הוא פשוט מת, להבדיל כמו תינוק חס ושלום שלא מקבל אוכל...

העובדה שנפלתי בעבירה וחס ושלום ובראתי ילד רוחני רע זה לא אומר שאני צריך להזין אותו. להפך הדרך היחידה שלי למחוק אותו מהתודעה שלי היא על ידי זה שאני לא מתייחס אליו ולא מגדל אותו. 

וכן במעשה טוב, אדם שעשה משהו חיובי וגדול, גם אליו יבואו מחשבות חיוביות על עצמו ויבקשו ממנו לעשות את זה שוב ושוב, את המחשבות הללו הוא צריך להזין ולהוקיר ולגדל ולהאכיל, ולחשוב אותם כל הזמן, כמה הוא טוב, כמה הוא באמת עושה טוב ונצרך לעולם,

ולאט לאט הוא יהיה באמת יותר טוב! כי הוא נותן אוכל רק לילדים הטובים שלו ורק הם הילדים שישרדו ויגדלו.

המלחמה האמיתית והעיקרית היא במישור המחשבה, למה אתה מתייחס מגדל ומאכיל וממה אתה מתעלם!

אם כן יש כאן משהו מהפכני, המחשבה הפשוטה אומרת שהעיקר הוא רק המעשה,  אבל היהדות אומרת שזה לא מספיק, המחשבות קשורות למעשים והם משפיעות ומושפעות מהם, ואם תחשוב חיובי יהיו לך חיים יותר חיובים כפשוטו גם מעשית. ואם לא תחשוב במשהו הוא יחלש ויעבור מן העולם.

וכך מתאר אחד מגדולי המקובלים הרב משה קרודברו (בספרו תומר דבורה פרק א') את תהליך ההיריון הרוחני של העבירה והגידול שהיא זקוקה לו אחר כך מבעל העבירה:

לֹא יַעֲשֶֹה הָאָדָם עָוֹן שֶׁלֹּא יִבְרָא (על ידו) מַשְׁחִית, כְּדִתְנַן (אבות פ"ד, י"ד), "הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד", וַהֲרֵי אוֹתוֹ קָטֵיגוֹר עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי עֲשָֹאָנִי; וְאֵין בְּרִיָּה מִתְקַיֶּימֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּשִׁפְעוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, וַהֲרֵי הַמַּשְׁחִית הַזֶּה עוֹמֵד לְפָנָיו, וּבַמֶּה מִתְקַיֵּים ? הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיֹּאמַר הַקָּבָּ"ה, "אֵינִי זָן מַשְׁחִיתִים, יֵלֵךְ אֵצֶל מִי שֶׁעֲשָֹאוֹ וְיִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ"

בהצלחה.

מצורף למטה קישור לשיר מקפיץ על מחשבות טובות :

למעבר לשיר לחץ כאן