תפקיד הכפירה
ישנם שתי תודעות ביחס למציאות ה'.
התודעה הנפוצה תודעת העצם דהיינו תפיסת אלוהים ככח עליון עלום מחוץ
למציאות שהוא אמנם אינו גוף אבל כלל לא ברור מהו כן, וכח עלום זה רוצה כל מיני
דברים.
ויש את התודעה הפנימית תודעת המידות של היהדות
שאלוהים מתגלה דרך מידותיו אלו הם אבני היסוד של כל הטוב בעולם. דרכם אנו נפגשם עם
העצם האלוהי המנביע אותם.
צריך לומר זאת בצורה ברורה, ההבדל ביניהם אינו הבדל הגדרתי סתמי אלא
ממש הבדל שמיים וארץ. רוב ככל הנפילות המוסריות הערכיות עזיבת הדת וחזרה בשאלה
נובעים מעזיבת תודעת המידות לתודעת עצם עלום וזר. וכן כתב הראי"ה[1]
"מה שמחשבים בדבר
עצמיות האלוהים, היא בזמן הזה מאבדת כל סגולה והוד אלוהי, והיא משפלת את
הנפשות"
מבאר הראי"ה כיוון שתודעת המידות היא התודעה האמיתית ולצערנו על
ידי החטאים והגלות כל דתות העולם עברו לתודעה של עצם זר, על מנת לרפא את התרבות
האנושית אשר הושפעה מהם באה הכפירה שהיא כופרת באלוהים המנותק וחיצוני לעולם
ומעצימה את החיים עצמם ובכך מחזירה את התודעה לתוך החיים במציאות.
ודאי שהכפירה מלווה במחלות רוחנית מסובכות שאנחנו סובלים מהם כל יום וכן נופלת במוקש
ערכי אחר שלאידיאלים שלה אין חיבור למקור ואינם אין סופיים כמידות ה' אבל זה הצד
החיובי שבה -החזרת התודעה למגרש הנכון. וכן כתב הראי"ה:[2]
"עבודה זרה נשארה ממנה הנטייה של היחס אל העצמות, בדיבור,
בפועל, וק״ו במחשבה. ובאמת בעצמות, אפילו המחשבה אסורה אלא רק במידותיו. וכדי
לתקן צריך תחילה כל המהלך של הכפירות וכל המכשולות של האמונות כדי
שיתרחק העולם מהקישור של עצמות ויישאר מקום למחשבה האנושית בטהרתה. אמנם
כל זמן שלא יהיו לה (לכפירה) את האידיאלים האלוהיים למטרה, יהיה גבול למבוקשים
שלה, וישראל אינם חפצים לתן גבול, כי נחלת יעקב בלי מצרים', ע״כ ירוממו וינשאו בכל
עז להגדיל את מידותיו את הצדק והחכמה האלוהית לעדי עד"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה