ניצחון הרע ע"י הגדלת הטוב

ניצחון הרע ע"י הגדלת הטוב

לפעמים אדם חווה רוע בנפש במציאות במחשבות וכו' והניסיון הראשוני הטבעי הוא להילחם בו ולגרש אותו כולו מהמציאות שבה הוא ניפגש איתו.

אולם יש כאן טעות שהיא מסתעפת מעיוות בעיקרי האמונה, מעיקרי אמונת היהדות שהבורא ית' הוא אחד דהיינו לא רק שהוא אחד ולא שתיים אלא שכל מה שקורה בכל העולמות כולם הכל יוצא רק מרצון אחד ומכוון למגמה אחת. יוצא אם כן כשאנחנו חווים רע הוא בעצם גם בא מהטוב המוחלט ומטרתו גם לטובה, והמפגש שלנו איתו אינו קרה סתם כדי להתעלל בנו אלא כדי להצמיח בנו קומה יותר עליונה,

למשל אדם שרב כל הזמן עם חבריו לחדר או עם או בת הזוג שלו זה רוע שבא עליו הוא חווה אותו וזה קשה לו נורא, אולם אם ישים לב כל ההתנגדות של החברים אליו וכל הוויכוחים שהוא חווה אינם סתמיים כל המתנגדים מאותתים לו שהטוב שבו הוא קטן וחלקי, הטוב שבו יכול להכיל מישהו ולחיות איתו בשלום רק שהוא נפגש איתו לזמנים קצרים מאוד אבל מי שגר איתו בחדר ונכנס לו למרחב הפרטי זה כבר מעצבן אותו נורא וכל הזמן יש חיכוכים, ובגלל שהטוב שבו חסר נולדו לו מתנגדים.

פיתרון הבעיה והמתנגדים אליו לא תהיה בלהתרחק מהאנשים כי כל מטרת המפגש איתם הייתה להצמיח בי טוב יותר גדול שיכול להכיל אנשים לזמנים יותר ארוכים ובמציאויות יותר פרטיות, מה גם שאינו פתר את הבעיה כי אדם צריך להתחתן וגם אם יתגרש יגיע לאותה בעיה אם אישתו השנייה וכן הלאה. 

כל המציאות היא בעצם משחק גדול אחד שמפגיש את האישיות שלנו עם מורכבויות ומתנגדים על מנת שנצמיח בנו את הטוב ונהנה ממנו זה אופי העולם, ככל שנברח מזה ככה אנחנו פחות תואמים למציאות ומימלא מייצרים לנו המון מתנגדים וכך יהיה לנו פחות טוב, הפיתרון האמיתי הוא ההבנה שכל הרוע וההתנגדות נובעת מזה שהטוב שלנו קטן ולכן אנחנו סובלים ואם ניקח את הטוב ונגדיל אותו ונכלול את מה שהמתנגדים צועקים עלינו באמת לא יהיה רע, זה הגאולה שהאנושות מכילה את כל הטוב בכל הגדול וממילא לא צריך יותר רע וכוחות שמתנגדים אל הטוב. כי כל מציאותו הרע נובעת רק מחסרון הטוב^[1] כל תפקיד הרע והמתנגד הוא להכאיב לנו על מנת שנגדיל את הטוב למה שצריך להיות במדרגתנו זה טבעו ותפקידו, ממש כמו שכל הכאב של הרעב והצמא הגופניים נובעים מחסרון בשתיה ואכילה ותפקידם לגרום לנו למלא את החוסר הגופני הזה, ולכן במציאות שכולה טוב אין רע כלל. וכן כותב הראי"ה בעין איה שבת פרק ה עט: 

"הטוב השלם אין לו ניגוד.. וכל עניני הניגוד שנמצא בעולם, בין בדעות בין בסדרי החיים המעשיים, הוא בא רק מפני שאפילו בצד הטוב יש בו איזה קורטוב של רע והפסד.. על כן נמצא ניגוד מכוון המקטרג על הטוב ההוא מפני חלק הרע שבקרבו, ומתוך כך הוא מנגד גם כן את הטוב בעיקרו, ומזה נולדות כל המבוכות המסובכות בעולם"

---

[1] בספרים הפנימיים מובא שכל הדינים והגבולות והחסרונות נבעו בשורשם מהצמצום ולא לפני, והצמצום היה צמצום הרצון הטוב האין סופי כמובא בשיטת הרמח"ל. אם כן גם בעולמות הכללים כל החסרונות נולדים רק שמחסירים מטוב ולכן כל הרפואה לחסרונות היא הגדלת הטוב.