למה לבקש אם ה' יודע
"למה לבקש בתפילה אם ה' יודע שאני צריך?
ה' תמיד נותן בלי גבול (אפשר לראות למשל שהמציאות כולה שהיא בעצמה
מרחב ההתגלות של אלוהים אלינו, טומנת בתוכה אין סוף של איכויות שעדיין לא חשפנו מעט מהם) אבל הקבלה של השפע תלויה בגודל הכלים שלנו. אנחנו תמיד מקבלים שפע רק כפי הכלי שלנו:
כותב הרב אשלג תלמוד עשר ספירות א:
התפשטות אור העליון מן המאציל
היא ודאי בלי שיעור ומידה, רק הנאצל הוא העושה שיעור על השפע מכח עצמו, מפאת
היותו מקבל לא פחות ולא יותר מכפי שיעור חשקו ורצונו לקבל, שזו היא אמת המידה
הנוהגת ברוחניות, משום שאין ענין הכפייה נוהג שם, והכל תלוי ברצון.
התפילה מעצימה
ומרחיבה לנו את הכלים וע"י כך גורמת לנו לקבל יותר, וזה נקרא:
"למשוך יותר שפע".
זה עובד בצורה מאוד פשוטה. רצון האדם הוא עיקר אישיותו ואחריו הולכים שאר כוחותיו
וגם כל המציאות הקשורה אל האדם בקשרים רוחניים. כל חלק באדם צריך הזנה ופיתוח כדי
לגדול גם הרצון חייב הזנה נכונה קבועה ובריאה אחרת ירצה רק צרכים בסיסים כבהמה וייחלש רצונו אל הטוב.
התפילה היא דבקות בה' דהיינו דבקות ברצונו.[1] התפילה היא
עבודה קשה לרצות ברצוננו (ולא רק להגיד) את מה שה' רוצה "עשה רצונך
כרצונו" דהיינו לרצות רפואה לרצות בניין ירושלים לרצות דעת וכו' וכך מגדלים
אנו ומגבירים את רצוננו, כי רצוננו הוא ענף מרצון ה' וכשהענף מתחבר למקורו הוא מתחזק
ומתעצם.
וכשעיקר אישיותו של האדם משתנה כליו הרוחניים גדלים והוא מושך יותר שפע לעצמו ולעולם התפילה היא מפגש עמוק עם רצון ה' המגביר את רצוננו ומהפך את כל אישיותנו וממלא אותנו מוטיבציות קדושה טוב ויושר וכן כתב הרב בח' קבצים א' עג:
"עיקר הסרת הלב מן התפילה הנהוגה בדור זה, הוא מפני שהתפילה היא כרוכה תמיד עם הרעיון של החלשת הרצון..(כל הזמן לעמוד כנוע ולהתחנן לפני המלך שיעשה משהו.) ועל כן אין הדור מוצא בקרבה את גבורתה ויופיה. לגלות אנו צריכים את התפילה עם הרעיון של הגברת הרצון. אז ינהרו רבים אל התפילה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה