כמות מול איכות
"מה זה עוזר להתרומם בתפילה לגבהים רוחניים עמוקים אם רוב היום אני עושה שטויות?"
החשבון הזה הוא חשבון כמותי. אבל שמבינים שזה חשבון איכותי אז אין קץ
לאושר של דקה מהתרוממות בתפילה בחשבון איכותי השאלה נשמעת כמו :
"מה זה עוזר להרוויח יהלום אחד אם אני במשך אני מבזבז המון
מטבעות של עשרה שקלים?"...
אני יודע יש במשך היום כל כך הרבה מחשבות נמוכות, ים של תחושות
פיזיות ולא מעט יצרים, אז איך אפשר בדיוק להתפעל מכמה רגעים בודדים של יישוב הדעת?
ולכן כשנופל לידינו רצון טוב באמצע היום אנחנו צוחקים עליו ובזים לו עד שהוא
נעלם.. האמת שאנחנו מפסידים בגלל שאנחנו מודדים את החיים שלנו בכמויות במקום לנסות
ולהעריך אותם במשקולת של איכות. אם לא נלמד לשקול את האיכות ולבודד אותה ־ לשמוח
ולהתרגש מרצון טוב ולקלוט שזה הכי אני שיכול להיות, שזו נקודת המשען שאיתה אני
הולך להפוך את העולם ורצון אחד טוב כזה עולה באיכותו על אלפי מחשבות נמוכות נחשלות
ומממלא אותנו אושר אין קץ: כותב הראי"ה:
"הרצון להיות טוב זהו רוח גן עדן אלוהים, המנשב מהנשמה וממלא אותה אושר אין קץ (אורות התשובה טז, ג).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה