היחס למדבר למקומות בלי מים
פרשת במדבר פותחת את חומש במדבר, כשמו כן הוא מתאר את הזמן שעם ישראל
היה במדבר. לכתחילה עם ישראל לא היה צריך להיות שם בגלל הנפילה של העם בחטא
המרגלים הוא מצא את עצמו בתקופה חדשה במדבר ארבעים שנה.
גם אצלנו בנפש יש זמנים שהם מדבר, לא היינו אמורים להיות שם, התכנון
הראשוני לא כלל את זה אולם בעקבות טעויות כאלה או אחרות שעשינו הגענו למדבר ליובש
למקום שאין שם מים וקרבת אלוהים השאלה הגדולה היא איך להתייחס לתקופה הזאת שלפעמים
יכולה להימשך ארבעים שנה..
להאמין בשייכות אל הקודש והטוב גם בזמנים קשים
עם ישראל מבין שהוא נפל ונדרש להיות במקום מסויים כדי לתקן אבל
הוא לא מתייאש מלחכות להיכנס לארץ וזה היחס הנכון לזמן הזה. להבין שהוא תיקון
הוא לא מיותר אבל גם בשום פנים ואופן לא להשלים איתו.
כמו כן ביחס לנפילות ומשברים בצורה פרטית, יש סכנה שאדם כל כך יאמין
לעבירות שהוא עושה עד שבסופו של דבר הוא יחשוב שאינו ראוי כלל להיכנס אל הארץ – אל
האור והטוב וזו הסכנה הכי גדולה של המדבר.
פיתוח האישיות הרוחנית המוסרית והערכית שלנו צריכה להיתפס ממש כמו
פיתוח כח ההליכה של התינוק, עד שהתינוק עובר ממצב זחילה להליכה יש מאות נפילות
חלקם כואבות חלקם מייאשות חלקם ארוכות אולם תמיד תמיד הילד לא מאמין
לנפילות של עצמו ויודע שהוא שייך באמת לכח ההליכה והוא יגיע לשם ולכן הגרף שלו
עולה ועולה הוא נהיה יותר ויותר יציב עד שמצליח לעמוד על רגליו כמו שצריך,
אדם שנופל לא צריך להיבהל כלל ולהחליט שאינו שייך אל הטוב והיושר
בגללם!
ודאי שאנחנו נגד נפילות ואין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות
שהם מסבבות על האדם ועל הסביבה. אבל המדד בכל מדרגה רוחנית שאדם רוצה לעלות
אליה היא אינה האם יש נפילות או לא, המדד האמיתי האם הם בגרף של ירידה והאם
הוא מאמין שהוא שייך למדרגה הבאה!
צריך להתייחס למשברים בחיים כילד הלומד ללכת שלמרות שהוא נופל לאט
לאט אחרי כמה חודשים המשברים שלו מתחילות להיות עם מרווחים יותר ארוכים והוא נשאר
על הרצפה פחות זמן ולאט לאט מקבל יציבות,
כך גם הגרף המוסרי הרוחני של האדם ייבדק בצורה כללית האם המרווח בין
הנפילות מתרחק האם זמן הנפילה מתקצר האם הנפילה מלוות בהרגשות לא טובות האם הוא
מצליח להיות יותר יציב בתוכן החיובי שבו שלאט לאט הולך ונבנית פה אישיות יציבה
ומוסרית, זה לא קורה ביום ולא בחודש זה תהליך ארוך שאם הגרף הכללי בהתקדמות אין לו
מה לדאוג ואחרי נפילה יעשה תשובה שזה חרטה וידוי וקבלה לעתיד וזהו, גם אם משער שזה
יחזור על עצמו זה לא עניינו רק יעשה את המוטל עליו וימשיך לעסוק בטוב
בלי להתחשב ולהתעסק יותר מידי עם הרע "סור מרע ועשה טוב" זהו היחס הנכון
לתקופות של מדבר.
שבת שלום.