הסיבה האמיתית
שבגללה קשה לשמור מצוות
בהתחלה!
יש חוק רוחני שחשוב להכיר אותו. כאשר האדם ניגש למצוות 'בן אדם למקום' רק עם
רצון לקבל מהם לעצמו ולא להשפיע טוב ולהתחבר על ידם לבורא, אור ה' מסתלק ממנו.
בעל הסולם מביא לכך משל: אדם שבביתו יהלומים ומרגליות יקרות, ופתאום מגיעים אליו אנשים זרים, והוא מפחד שיגנבו לו אותם לכן מה הוא עושה?
הוא מחשיך מיד את הבית כדי שאותם אנשים לא יראו את האבנים הטובות ויבואו לגנוב
אותן לעצמם.
אולם, ככל שהוא יושב איתם בחושך ומדבר איתם, ומכיר את אותם
אנשים ורואה את כוונותיהם הטובות, שהם מעוניינים באמת להיות איתו בקשר, הוא מאיר
להם את החדר בהדרגה ולא חושש שיגנבו את היהלומים לעצמם.
כך גם בעבודת ה', האדם נולד כשהוא כלוא ברצון לנצל את העולם לצרכיו בלבד. לכן כשהוא בא לשמור מצוות יש חשש שישמור את המצוות רק כדי לנצל את ה' ולחוות תענוג רוחני ולא כדי להדבק בבורא ולהתחבר אליו,
לכן הבורא מסתיר את
ההשגות הרוחניות והדבקות שיש במצוות ממנו, ולכן איננו חשים תענוג גדול במצוות שבין
אדם למקום בהתחלת הדרך.
אולם כאשר האדם מתפתח במידותיו ובהשפעה שלו כלפי הזולת, ונשאר נאמן לקיום המצוות גם כשהם לא מלאות עונג,
הבורא רואה שהוא באמת מעוניין להדבק בו ולהתחבר אליו ולא כדי לנצל אותו ולחוות
עונג רוחני, אז ה' מאיר לו את המתיקות והדבקות במצוות שבין אדם למקום, כמו תורה,
תפילה, שופר וסוכה, והוא זוכה לתענוג גדול בתורה ובמצוות אלו.
כי אחרי שעמד במבחן, ושמר אותם גם כשלא קיבל מהן עונג
גלוי מיד, הבורא כבר לא חושש שהאדם ישתמש בתענוג הזה רק לעצמו, במנגנון ההגנה הזה
הבורא למעשה מבטיח שאורו לא ייגנב ולא ייפול ל'קליפות'[i].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה