7 סיבות לאמירת כל נדרי

 

7 סיבות לאמירת כל נדרי!!

ערב יום כיפור הוא זמן מיוחד בלוח השנה היהודי. 

בערב זה, אנו מתכנסים בבתי הכנסת לתפילת "כל נדרי". 

תפילה זו, שנאמרת בפתח היום הקדוש ביותר בשנה, טומנת בחובה משמעויות עמוקות ורבות. 

במאמר זה, אסביר את המשמעויות השונות של אמירת "כל נדרי" ואת חשיבותה בהקשר של תשובה והתחדשות רוחנית.

המשמעות הפשוטה: ביטול נדרים

ההסבר הראשון והפשוט ביותר לאמירת "כל נדרי" מתבסס על דברי הגמרא במסכת נדרים. הגמרא אומרת שמי שרוצה שנדריו לא יתקיימו בשנה הבאה, יאמר בראש השנה שכל הנדרים שידור בשנה הקרובה יהיו בטלים.

עוון נדרים נחשב לחמור מאוד. הגמרא אומרת שבעוון נדרים, אשתו ובניו של אדם עלולים למות. לכן, החמירו מאוד בעניין הנדרים. קל מאוד לאדם להיכשל בנדרים, ולכן עדיף שלא ידור כלל. בעבר, אנשים היו נוהגים לנדור נדרים רבים, אך כיום זה פחות נפוץ, אם כי לאחרונה יש מגמה של חזרה לכך.

לדוגמה, לפעמים אנשים משתמשים במילה "בנדר" כסלנג, כמו "בנדר אני אעשה את זה". זו דוגמה לשימוש קל דעת בנדרים, שעלינו להיזהר ממנו.

התרת נדרים של הקדוש ברוך הוא

ההסבר השני, המופיע בזוהר ובחלק מהסידורים הספרדיים, מתייחס לתפילת "כל נדרי" כאל התרת נדרים של הקדוש ברוך הוא עצמו.

על פי הזוהר, רבי שמעון בר יוחאי מרים את ידיו לשמיים ומשבח את ריבון העולמים. הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא לגאול את השכינה מהגלות. 

אם הקדוש ברוך הוא נשבע שלא יבוא לירושלים של מעלה עד שנבוא לירושלים של מטה, אנו מתירים לו את השבועה. אם הוא נדר שלא לגאול אותנו או גזר גזרות רעות על עם ישראל, אנו אומרים לו "מחול לך".

שחרור מכבלי ההרגלים

ההסבר השלישי מתייחס לנדרים כאל הרגלים שלנו. כאשר אדם נוהג באופן מסוים שלוש פעמים, זה נחשב ל"חזקה" - כלומר, זה הופך להיות הרגל קבוע. הרגלים אלו יכולים להפוך לכבלים שמגבילים אותנו.

לדוגמה יש קושי של אנשים לשנות את זמן ההתעוררות שלהם. רוב האנשים מכוונים את השעון המעורר לרבע שעה לפני הזמן שהם צריכים לצאת, ומתקשים מאוד לשנות הרגל זה.

אמירת "כל נדרי" היא הזדמנות להצהיר שאנחנו לא רוצים להיות כבולים להרגלים שלנו. זו הכרזה שאומרת: "מה שאתה רואה בי, ההרגלים והקביעות שלי - זה לא באמת אני. יש בי עוד דברים, יש לי נשמה".

זו הסיבה שגם אנשים חילונים רבים מגיעים לבית הכנסת בערב יום כיפור. הם מרגישים צורך להצהיר שהם לא רוצים להיות כבולים לאורח החיים הרגיל שלהם, שיש בהם פוטנציאל לשינוי ולהתפתחות.

יסוד התשובה: מחיקת העבר

ההסבר הרביעי קשור ליסוד התשובה. הרעיון של תשובה הוא מופלא - כיצד אפשר למחוק מעשה שנעשה מרצון? התשובה לכך נמצאת בהתרת נדרים.

כאשר אדם נודר משהו ואחר כך הולך לחכם שיתיר לו את הנדר, ההתרה פועלת למפרע. כלומר, כאילו הנדר מעולם לא היה קיים. זהו המודל לתשובה - היכולת למחוק את העבר.

חזרה לכלל ישראל

ההסבר החמישי מתייחס ל"כל נדרי" כהזדמנות לחזור ולהתחבר לכלל ישראל. במהלך השנה, כל אחד מאיתנו יש לו את העבודה הפרטית שלו, את הנדרים והמנהגים האישיים שלו. 

בערב יום כיפור, אנחנו מתירים את כל העבודות הפרטיות הללו וחוזרים להיות חלק מהכלל.

זו קריאה לצאת מהעבודה הפרטית ולהתחבר לכלל ישראל. אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר, ושהאחדות הזו היא חשובה.

חזרה למצוות דאורייתא

ההסבר השישי, שמקורו בדברי אבי, מתייחס ל"כל נדרי" כהזדמנות לחזור למצוות דאורייתא - כלומר, למצוות שמקורן ישירות מהתורה.

במהלך הדורות, עם ישראל קיבל על עצמו חומרות רבות מדרבנן - כלומר, איסורים והרחקות שנוספו על ידי חכמים. לדוגמה, האיסור על אכילת עוף בחלב הוא מדרבנן, שכן מהתורה האיסור הוא רק על בשר בהמה בחלב.

לפי הסבר זה, בערב יום כיפור, רגע לפני החתימה הסופית של הדין, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא לשפוט אותנו רק על פי מצוות התורה עצמה. אנחנו כביכול מתירים את כל הנדרים והחומרות שקיבלנו על עצמנו מעבר למה שכתוב בתורה.

זה לא אומר שאנחנו מבטלים את המצוות דרבנן או מזלזלים בהן חלילה. אנחנו רק מבקשים שבעת הדין, הקדוש ברוך הוא יתחשב בכך שהוספנו על עצמנו מעבר למה שנדרש מאיתנו מהתורה.

חשוב להדגיש שבנוסח "כל נדרי" אנחנו מקפידים לומר שאיננו מתכוונים לבטל מצוות שקיבלנו עלינו כתוספת. אנחנו רק מבקשים שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך שהחמרנו על עצמנו.

הצהרת כוונות אמיתית

ההסבר השביעי והאחרון מתייחס ל"כל נדרי" כהצהרת כוונות אמיתית. אמנם אנחנו יודעים שאחרי יום כיפור אנחנו עלולים לחזור להרגלים הרגילים שלנו, אבל ברגע זה, כשאנחנו יושבים בבית הכנסת, אנחנו מצהירים על הרצון האמיתי שלנו.

אנחנו אומרים: "אני יודע שיש יצר הרע, יש עולם, יש פיתויים. אני עלול לחזור להיות מישהו אחר אחרי יום כיפור. אבל אני מכריז עכשיו מה האמת שלי, מה הרצון האמיתי שלי."

בתפילה זו, אנחנו מבטלים כל מחשבה רעה, כל דיבור רע, כל מעשה שנוגד את רצון הבורא. אנחנו מצהירים שהרצון האמיתי שלנו הוא לעבוד את הבורא בעבודה שלמה, במחשבה, בדיבור ובמעשה.

זוהי הזדמנות להכריז מה אנחנו באמת רוצים, מעבר לכל הדברים החיצוניים שהתלבשו עלינו במהלך השנה. אנחנו מוסרים מודעה לכל השנה, אומרים מראש מה הכוונות האמיתיות שלנו.

מקורות

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה

מטה אפרים סי' תריט ס"י בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִים בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, קֹדֶם כָּל נִדְרֵי מוֹצִיאִין הַרְבֵּה סִפְרֵי תּוֹרָה מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לוֹקְחִין הַסִּפְרֵי תּוֹרָה בְּחִבּוּק וְנִשּׁוּק וּמְבַקְּשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ כוּ' וּמַאֲמָר מֵהַזֹּהַר קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן הַכָּתוּב בִּקְצָת סִדּוּרִים בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים, וְכָל מָקוֹם יַעֲשֶׂה כְּמִנְהָגוֹ. וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירִין הַסִּפְרֵי תּוֹרָה לִמְקוֹמָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹלְכִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵחֲשׁוּבֵי הַקָּהָל וְעוֹמְדִים אֵצֶל הַחַזָּן אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. וְהַחַזָּן וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם אוֹמְרִים בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים.

 

תיקוני זוהר נספח דף קמג עמוד א קם רבי שמעון על רגלוי וסליק ידוי לגבי עילא ושבח למארי עלמא ואמר: רבון עלמא עביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא, ואם איהי באומאה, הא אבא ואימא דאינון חכמה ובינה יכלין למעבד התרה, הדא הוא דכתיב (ישעיה י"ד) י"י צבאו"ת יעץ ומי יפר, אם התלמיד אומי הרב יכיל למעבד התרה, ואם נדר או נשבע בן דאיהו ו' דלא יפרוק לה אלא דתהי בגלותא עד זמנא ידיעא, ונדר או שבועה איהו בי"ה דאינון חכמה ובינה ואיהו אתחרט, הא תלת בני נשא יכילן למפטר ליה ואינון תלת אבהן לעילא לקבלייהו, ואם לא תתחרט אנא בעינא מנך ומכל אינון דמתיבתא דלעילא ותתא דתעביד בגין רעיא מהימנא דלא זז משכינתא בכל אתר, ואיהו עאל שלם בינך ובינה זמנין סגיאין ומסר גרמיה למיתה בגינה ובגין בנהא הדא הוא דכתיב (שמות ל"ב) ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. 

 

תפארת שלמה: כל נדרי כו'. נדרנא לא נדרי ואסרנא לא אסרי ושבועתנא לא שבועות. הנ"ל בענין התפלה זו ביום האדיר והקדוש הזה אשר קודם לכל התפלות בזה היום אנו מתחילים תפלת כל נדרי. אך הנה ידוע כי מיום שחרב הבהמ"ק וגלינו מארצנו השכינה הקדושה ג"כ עמנו בגלות וז"ש (ירמיהו מ, א) והוא אסור בזיקים לרמז על השכינה הקדושה. ותכלית כל כוונתינו בתפלותינו צריך לשום לב על השכינה שתוושע במהרה וממילא גם אנחנו נוושע בכל הטוב. ע"כ קודם התחלת כל התפלות היום הקדוש והאדיר הזה אנו מתחילין כל נדרי וכו' ואסרנא לא אסרי. היינו שהשכינה תחזור במהרה למקומה ולא יהי' מסך המבדיל ע"י עוונותינו ולא תהא עוד במאסר עמנו. ושבועתנא לא שבועות. ע"ד דאיתא בגמרא (תענית פה, א) נשבע הקב"ה שלא יבא לירושלים שלמעלה עד שתבנה ירושלים שלמטה. והנה אנחנו עם קדושו כשאנו רואים שבעוונותינו הרבים נמשך כל כך זמן רב והשכינה הקדושה עמנו בגלות. אנו מתפללים שהשכינה הקדושה מהרה תשוב למקומה ולא תהא במאסר עוד. ואף שמחמת עוונותינו הרבים עוד אין אנו מוכנים לגאולה השלימה עכ"פ למה תהא היא עמנו בגלות. ואף שנשבע הש"י שלא יבא לירושלים שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה הנה אנו מתירים השבועה זו. ואומרים ושבועתנא לא שבועו'. היינו השבועה שהוא עבורנו כנ"ל לא שבועות:

1. רעיונות אלו שמעתי מרבי דוד אמיתי שליט"א ראש ישיבת אביתר