השגחה פרטית

 

השגחה פרטית

 בדורנו רואים בבירור שה' משגיח על עם ישראל. אבל לא מעט שואלים מי אמר שה' משגיח עלי השגחה פרטית? להוביל אותי לתיקון וליעוד שלי אני דווקא מרגיש עזוב...


שאלה הזו היא שאלה מצויינת ויש לה ג' תשובות שהשלישית אינה עוד תשובה אלא בעיקר הסברת עומק לשתי הראשונות.


א - יש עדויות וסיפורים רבים על אנשים פרטיים שנצלו בהשגחה פרטית מופלאה וכן על צדיקים ששינו את מערכות הטבע לטובת יחידים (רבים מהם בספר אביהם של ישראל שהיה בדורנו) ומהם רואים שה' מתערב ומשגיח גם לטובת אנשים פרטיים וממש משנה את הטבע למענם.


ב - הקב"ה הוא אין סופי ואינו מוגבל ואם רואים שהוא משגיח בבירור על עם ישראל אין שום סיבה להניח שעל האדם הפרטי הוא לא מצליח להשתלט ולהשגיח עליו אלא שכאן זה פחות גלוי ובולט מהשגחה על עם ישראל, ולכן לא מעט אנשים מרגישים עזובים.


ג - שני ההסברים הקודמים הם הסברים נכונים וצריך אותם אבל בתנאי שמבינים שהם מדברים רק על חיצוניות ההשגחה.


הסבר -שניהם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהשגחה היא רק התערבות אלוהית דרך נס  ולכן רק כשאני רואה נס אני אומר הנה אלוהים משגיח עלי כאילו הטבע אינו השגחה והתגלות אלוהית וזה פשוט לא מדוייק חז"ל בכמה מקומות הזהירו[1] לא לראות את הטבע כנפרד מה' ומקביל לה' בהנהגת העולם אלא כאחת ההתגלויות של ה' בעצמו ועוד יותר ההתגלות הקבועה שלו ומעניין לראות ש: 'הטבע' בגמטריה הוא שם: 'אלהים' בדיוק ושמות ה' מבטאים את התגלותו בעולם. ולכן מי שיחשוב שה' מתגלה רק בניסים באמת ירגיש עזוב כי הוא מונהג רוב הזמן על ידי מערכות הטבע שהם השגחת ה' עליו וכדי להבין לעומק למה ואיך יש השגחה פרטית עלינו דרך כוחות הטבע כל הזמן צריך להבין מהי השגחה.


השגחה פרטית עלינו הכוונה דאגה של ה' שכל פרט וכל אדם יגיע לתכליתו ולייעודו, וה' משגיח עלינו גם ובעיקר דרך הכוחות הטבעיים שהוא שתל בנבראים עצמם שהם דואגים להביא את האדם והאנושות לתכליתם.


למשל אדם שקם באיחור וראה שהוא מאחר את האוטובוס ורץ והגיע עשר דקות באיחור לתחנה וגילה שהאוטובוס שמגיע כל יום בזמן דווקא היום נתקע ואיחר ולכן הספיק אותו במקרה הזה הוא יגיד יש השגחה, רואים מזה שהוא מגדיר השגחה רק שהוא רואה שינוי מהסדר הרגיל הטבעי שבו האוטובוס מגיע בזמן.


אבל אם אדם קם באיחור ומהר מהר בזריזותו הספיק גם להתארגן ולרוץ מהר ולהגיע בזמן לתחנה בדיוק בזמן שהאוטובוס מגיע כל בוקר הוא לא יאמר 'איזה השגחה' כי הוא מרגיש שהכוחות הטבעיים שלו הם לא אלוהיים ובעומק זה טעות כי מי דאג שתהיה בך מידת זריזות כזאת? ודאי שה' טבע בך את הכח הזה הרי יש מלא אנשים בעולם שלא יכולים להזדרז כמוך אם כן מישהו משגיח עליך דרך הכוחות הטבעיים שבך שתצליח במעשים שדורשים זריזות כי כנראה זה חלק מהיעוד שלך להיות זריז וזה נקרא השגחה פרטית שה' טבע בך כוחות מסויימים שידחפו ויעזרו לך להגיע ליעוד שלך! ואדם שלא מבין כך ירגיש עזוב כי עיקר ההשגחה היא דרך הכוחות הטבעיים שאדם קיבל.


יש בעולם השפעה חיצונית ויש השפעה פנימית למשל גנן שמשקה עציץ הוא משפיע עליו השפעה חיצונית כמים, אבל את עצם התכונות של צמיחה בעציץ זה הגנן לא יכול לתת לעציץ זה נקרא השפעה פנימית לקבוע את עצם התכונות ואת זה רק הבורא ועיקר ההשפעה של ה' על העולם היא בפנימיות שלו כי אם אין פנימיות מתאימה כל ההשפעות החיצוניות לא יעזרו כלום והראיה לכך שאם הגנן ישקה סלע לא יצמח מזה כלום. וכך כותב הראי"ה[2]:


"פעולת בשר ודם שפועל על זולתו הוא רק מצד החיצוני של הזולת...שהפנימיות של כל נמצא מתעצם בו עצמותו ולא לזולתו לשלח יד בו. אבל הקב"ה יחסו אל ברואיו כולם יחס שווה הוא כחיצונותיו כן פנימיותו והוא יתברך מלא את כל, וגם קיומם העצמי הפנימי הוא הכל משפעו ורצונו ית'. אם כן פעולתו עליהם גם בפנימיותן, ועיקר הדבר בפנימיותן..והם נפעלים רק מיד השי"ת, שהוא פועל בשווה על חיצוניותן ופנימיותן, "ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין".


וכמו שזה נכון בעציצים זה נכון גם בבני אדם, הקב"ה יצר את האדם בתכונות פנימיות כאלה שיגרמו לו להגיע לייעודו וזה נקרא השגחה פרטית קבועה על האדם הכוונה דאגה של ה' לכוחות פנימיים שידחפו אותו לייעודו במציאות וישמרו עליו מנזקים כגון כח השכל.


למשל אם הקב"ה רוצה שהאדם יכיר אותו במודעות ומתוך חופש ויהיה בקשר איתו אז ההשגחה לכך אינה רק בחיצוניות שיעשה לו ניסים ויתגלה אליו אלא בעיקר שתל בו כוחות של חיפוש משמעות אמונה רצון לקרבת ה' ולחופש ודרכם ועל ידם הוא דואג שהאדם יגיע למשמעות אמונה מודעות וחופש, וכיוון שהוא לא שתל את הכוחות הללו בבהמות אנחנו רואים שבהמה לא מחפשת אותם ומסתפקת בצרכים הקיומיים הבסיסיים ובזה היא מוצאת נחת אבל האדם לא מסופק מהם כי יש בו משהו פנימי שדוחף אותו וככל שיעמיק ויכיר את כוחותיו הפנימיים השתולים בו הוא יכיר את השגחה ה' עליו מתוכם בכל רגע[3].


הניסיון להגביל את ההשגחה הפרטית עלי רק לניסים והצלה דרמטית היא צמצום השגחת ה' וטעות נוראה ודומה לילד שהוריו מגדלים וזנים אותו כל הזמן בצורה קבועה בבית באוכל בבגדים חשמל מים גז לימודים וכו' והוא טוען שהוא מרגיש עזוב כי הם לא נתנו לו כבר שנתיים טיסה לחו"ל. עצם ההגדרה שההורים דואגים לי ורוצים בטובתי רק על ידי טיסות לחו"ל היא צמצום והתכחשות נוראית לכל הדאגה הקבועה והיומיומית של ההורים בהנהגתם הקבועה לגדילתו ועיקר הדאגה שלהם היא בנהגתם הקבועה היומיומית שהיא המגדלת אותו בעיקר.


ולכן בכמה מקומות הראי"ה מלמד שהמציאות עצמה ואופי ההתנהלות שלה היא התגלות ה' ולפי השגחת ה' כך משתנה המציאות[4], ומי שיתבונן טוב טוב במציאות נפשו יראה כמה כוחות פנימיים ה' שתל בכל הבריאה על מנת שתגיע ליעודה והשלמתה למשל הוא יצר כוחות של אמונה על מנת שהאדם יחפשו תמיד ורואים זאת מאופי האנושי שתמיד מחפש את אלוהים לאורך כל הדורות  מה שהבהמות לא עושות. וכמו כן גם ייצר כוחות של ספק בנפש האדם שעל ידי כך הוא יהיה מוכרח לברר את אמונתו ועל ידי כך היא תתברר יותר וגם תתקבל בנפשו יותר[5]. וייצר כוחות של כפירה בנפש האדם על מנת למעט את כח האמונה והיראה היתירה שהאדם נוטה אליהם מטבע אמונתו ולייצר לו על ידי כך בחירה חופשית אמיתית[6] ושתל באישה צורת הריון קשה על מנת לקשור אותה על ידי הסבל בקשר חזק לילדיה ויהיה לה כח לטפל בהם[7] ועוד הרבה הרבה כוחות פנימיים שביחד דואגים להביא את האדם לשלמותו ויעודו.


אבל יותר מכך גם כוחות נפשיים פרטיים שונים מאדם לאדם הם הם ההשגחה הפרטית של ה' עליו, כגון אדם שצריך להיות תלמיד חכם וזה יעודו והשלמתו הוא מקבל כוחות נפשיים כאלה של חיפוש חכמה ויכולת לשבת ולחקור בבחירתו החופשית יוכל להשתמש בזה לטוב או לרע אבל הכח הזה טבוע בו כך הוא נוצר בפנימיותו ולכן אמרו חז"ל "אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ"[8] הכוונה שנוצרת בתכונה כזו שאתה נהנה ומחפש חכמה ואדם אחר לא כי בא ליעוד אחר בחייו אולי לאיש חסד ולכן גם הוא מחפש ונהנה מאוד לעשות חסד וזו ההשגחה עליו, וכן כל היתרונות והחסרונות[9] הנפשיים והגופניים שיש בכל איש ואישה הכל הכל מדוייק להפליא על מנת לדחוף אותו ליעודו ובעיקר ככה ה' משגיח עליו בהשגחה פרטית לדוחפו ליעודו דחיפה פנימית ולא רק חיצונית. כותב הראי"ה[10]:


"הננו טבועים בים של חסרונות לא רק מפני חסרונותינו ומצד העצלות שבנו להיות משתלמים במעלות ובמידות, אלא שגם היתרונות שבנו דורשים לפעמים להתפתחותם והתקיימותם, סייגים של חסרונות...שההשתלמות במקצוע אחד תובעת העדר הכשרה ושלילת נטייה למקצוע האחר....שהננו בטוחים להבין שהחסרונות הללו שאנו סובלים מהם, הם בוודאי מכשירים של כמה מעלות שראויות הן שנשמח עליהן"

 



[1] כוזרי א סט -עז ודעת תבונות לרמח"ל סימן לו.

[2] עין אי"ה ברכות א' פרק ראשון, פסקה קלא.

[3] כך ממשיך הראי"ה שם: "על כן יחס הנפש האנושית אל השם יתברך היא גם כן מצד עצמה ופנימיותה. על כן ברכי נפשי את ד', ותבקש את ד' ותמצאנו בתוכה בעצמה בשכלה ורגשותיה הנעלות כיוון שאנו רואים יחס פעולת הבורא יתברך לנבראיו ניכרת ביותר מצד שליטתו בפנימיותן. והנה היחס והשליטה ויד ד' יתברך ביצורים הבלתי שכלים ומרגישים, אותו היחס נמצא מצד הפעולות הטבעיות המוטבעות בהם בהכרח מרצונו ית'. אבל הנפש שהיא מרגשת ומשכלת, אם כן תכונתה ופנימיותה הם הרגש וההשכלה. וזו היא שלמותה, שתכיר יד ד' בה ושפעו עליה ועל כוחותיה, ובהכרת עצמה תכיר את קונה לפי כוחה, ותברך לשמו באהבה וחדות עז".

[4]  אגרות הראיה א אגרת כ:  "זאת היא עצת ד' שהפליא עצה, הגדיל תושיה, שכפי אותו המיעוט שכוחות האומה מתמעטים, כן יהי' נגרע כח היכולת, ומניעת היכולת היא לנו לעדה על חפץ ד', ומניעת החפץ יש לה הרבה דרכים, לפעמים מניעה מעשית, כמו יראת מלכות וכיו"ב, ולפעמים מניעה רוחנית, שמהם היא ג"כ המצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע. וכשישנן מניעות כאלה הננו מרוצים בזה, מפני שאנו מכירים שכך הוא רצון ההשגחה העליונה בעתים כאלה.

[5] עין איה / שבת א / פרק ראשון / נט: "ולא היה אדם מחזירה דבר. הפליאות המזדמנות על חקי ההשגחה ויתר הלימודים הטובים שהם אורו של עולם, הם מוכנים בהשגחה נפלאה ע"פ סדרי החכמה האלהית, שעל ידם יתרומם האדם לבינה יותר גבוהה מההבנה השטחיית"

[6] שמונה קבצים ד קו: "ההשגחה העליונה מכינה סיבות רבות הגורמות למעט את מדת היראה העודפת, כדי שתצא תכונת יראת אלהים הציבורית במדתה הנכונה, הראויה לשכלל את העולם ואת החיים היחידיים והציבוריים"

[7] עין איה שבת א סב: "כבר פעלה ההשגחה האלהית באדם בכלל לצורך שמירת הפרטים, במה שגזרה החכמה העליונה שתהיה לידת הבנים בעצב, בחבלי לידה יסורין נוראים וסכנות גדולות, כדי לרומם ע"י קושי ההשגה של קנין הילד את האהבה הטבעית בלב האם במעלה יותר עליונה האפשרית, באופן שתהיה ראויה לסבול עליה את כל טורח הטיפול של גידול העולל המוטל על האם, מה שרגש האהבה הטבעית והמוסרית לבדו לא היה מתעורר מבלעדי החבלים המעוררים אותם.

[8] משנה אבות ב ח

[9] פנקסי הראי״ה (ח"א, סע' ס, עמ' שנו): ״החולשה האנושית ואולי החולשה ההגבלית של כל נברא ונוצר, גורמת היא שכשרון אחד מתפרנס הוא על חשבון של הכשרון השני, וכדי שיהיה כשרון אחד מלוטש יפה, צריך שיהיה לעומתו טמטום בכשרון השני, כדי שלא יתפזרו שמה קרני אור החיים. ומתוך הטמטום הגדול שבכשרון המנוגד, אין מרגיש השש בגווני הכשרון המכוון את הליקוי שבו ולא את היתרון שבחברו, ומזה באות הקטגוריות בעולם. כל מה שאדם מתעלה ומתקדש, מתקרב הוא אל שורש הקדושה שבה תמונת כל חקוקה, והוא מתמלא מאור כל הכשרונות עד כדי זכיית הענוה וברכת השלום״.

[10] ב'פנקסי הראי"ה' (ח"א, פנקס ז, עמ' תלח):

אין תגובות:

פרסום תגובה

הפוסטים הנצפים ביותר