ביקורת תרבות

עזיבת הדתות - צורך עמוק לא ממומש

הדיבר 'לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני' המבקש לא לשים בדרגת אלוהות שום ערך מוגבל מעולם לא היה כזה רלוונטי.

ניתן לחשוב שעבודת ה' נובעת מהחלטה להוסיף לתמונת העולם כח עליון תורה חז"ל מצוות ומקדש, ומי שלא רוצה להוסיף את כל זה פשוט יכול לשחרר את רצועות תיק הגב והוא חופשי...

הבנה זו היא כמה שהיא פשטנית ומעוותת ככה היא נפוצה ולצערנו בגללה לא מעט זרקו את תיק הגב הדתי מעליהם, למרבה האירוניה אחרי כמה זמן אנחנו מוצאים אותם עם תיק אחר כבד לא פחות ומלא בתוכן אחר...

האנושות שעזבה בטריקת דלת את התפילה המוזרה לאלוהים חווה פריחה מחודשת של ניו אייג' ורוחניות יותר ויותר אנשים מתפללים בהילה מקודשת לטוב שבעצמם או לאנרגיה הכללית בטקסים מוזרים. וזה לא סתם, כוחות החיים הם כמו מים אם אינם מנותבים נכון הם בהכרח ישפכו למקום אחר.

כוחות החיים העמוקים שלנו אם לא נממש אותם דרך עבודת ה' הם בהכרח ייצרו לעצמם אלוהים אחרים ותורה על מנת להתממש ונסביר.

(הדברים מבוססים על מאמרי הראי"ה -קרבת אלוהים מוסר אביך וצימאון לאל חי)

בבן אדם טבועים כל מיני כוחות למשל הצורך לאכול ולהיות ניזון וכמענה לצורך בסיסי זה הוריו מושיבים אותו כל יום לאכול שלוש פעמים אוכל מזין בריא נקי ומסודר, אם יטעה האדם ויאמר לעצמו 'חאלס עם השטות הזאת אנשים החליטו לערוך כל יום שלוש ארוחות סביב לשולחן זה מתיש ומעייף' ויעזוב את הבית ויילך לטייל בכל מיני מקומות בהכרח אנחנו נמצא אותו ניזון באוכל אחר תעשייתי הרבה יותר פחות מזין ופחות נקי ומסודר ממה שקיבל בבית.

למה? כי ההחלטה לאכול את האוכל המסודר אינה נובעת מהחלטה חיצונית של הוריו אלא ממענה לכח אמיתי הקיים בנפש שלו להיות ניזונת והעובדה שיצא מהבית אינה מורידה כהוא זה מהצורך הקיומי שלו אלא רק משנה את התפריט.

כך בדיוק הקמת הדתות (החלק האנושי שבהם ) אינה נובעת מהחלטה חיצונית של אנשים להוסיף עליהם דברים לא קשורים אלא הם המענה והתיעול של הכוחות האנושיים העמוקים להיות קשורים לאלוקות למעבר למשמעות נצחית לנשגב למוחלט לקודש ולאידיאלים.

האדם בעומקו זקוק לאלוהים זקוק לתורה הוא צריך מורה דרך רוחניים שיאירו לו את ההווה ויכוונו אותו, האדם מחפש נואשות משמעות והשתייכות. עזיבת הדתות היא ייבוש כל הצרכים העמוקים שלו ובהכרח האדם יידחף לייצר תחליף אחר דמוי אלוהים תורה ומצוות. ולכן אותם כוחות שהיו בתרבות הדתית 'בינוניים' הולכים ונחווים בתרבות החילונית בדרגת אלוהות.

לתרבות החילונית יש אלוהים הוא הכיף והחופש, יש לה מקדש זה המדע, הכוהנים אלו המדענים, הקורבנות הם לפעמים קורבנות אדם מ:'קורבנות השלום' ועד 'קורבנות ילדים' הנחשפים בחסות החופש לזנות ואלימות ברשת. הסנהדרין אלו בג"ץ והמצוות - חוקי הדמוקרטיה, אתם לא מאמינים שהם דתיים אדוקים ומאמינים פנאטיים בהם? תנסו לכפור באחד מאלו...

אין לנו שום בעיה עם כוחות התענוג והחופש כחלק מהחיים יש לנו בעיה שהם מתיימרים להחליף את אלוהי ישראל האין סופי המתגלה במכלול הערכים כולם מה שבונה ומשכלל את כל החיים עד אין סוף.

רמת האיכות של ההבדל בין הדתות הנותנות מענה היא ודאי שונה, כמו שיש הבדל בין רמות האוכל המזין לסוגיו מדלוח עד מזין ומשובח אבל המכנה המשותף לכל דתות שהם אינם חיצוניות לנפש האנושית ולכן הם מתמידות משחר האנושות.

במאות שנים האחרונות בעיקר במערב שם שלטה הכנסיה ומחקה את האדם -החל גל גדול של חילון וניסיון לזרוק את כל התיק הדתי ולהיות מאושר ללא גיבנת מיותרת בצורת אלוהים, בפועל עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע שהקלו בצורה נפלאה על רמת החיים עזיבת הדתות לא עשתה את האנושות יותר מאושרת, להפך הדיכאון והגירושין בעליה מבהילה הפסיכולוגים והעו"ס עמוסים מאוד הבדידות חוגגת והעצבות מאופרת באיפור כבד של תאוות שתיה ורעשי רקע...כוחות החיים העמוקים שנשארו צמאים לא נשארו חייבים והם הם המפילים לעצבות ככל כח עמוק שלא יוצא אל הפועל.(מוסר אביך ד ד)

הפיתרון האמיתי אינו להחזיר אותנו לימי הביניים אלא כמו תמיד האיזון.

להשאיר את כל הפיתוחים החומריים שהקלו על החיים ולפתח חזרה את הדתות בצורה מוסרית הרמונית ומענגת תוך ניקוי הסיגים מעליהם כי רק קשר אלוקי ונצחי יכול לתת מענה לצורך אלוקי נצחי. לתרבות הישראלית האלוהית כמובילת הקשר לאלוהות בעולם יש הרבה מה לתרום לאנושות בבניית המרקם העדין של אמונה וחיים המשלימים ומפרים זה את זה.