הנזק
שבעבירה
"מה רע בעבירה? אני עושה אותה ולא קורה לי כלום"
קורה
בוודאי שקורה, אולם זה לא חיצוני ומיידי.
ממש כמו עישון סיגריה ודאי שקורה נזק אתה נראה אותו אדם מבחוץ אולם משהו בפנים מתחיל להירקב.
תפקידם האדיר של התורה והמצוות הוא לרומם ולאחד את האדם עם המציאות כולה.
כי המציאות כולה נדחפת תמיד להשתכלל ולהשתפר ולהיות יותר טובה (אבולוציה) הדבר הכי בוטה ב'כל המציאות' היא צורת התפתחותה התמידית, הכל מתעלה בצורה עיקבית לאורך כל שנות ההיסטוריה ונהיה יותר טוב ואיכותי, בודאי שתורת ההתפתחות מאשרת נתון זה סופית בקביעתה שלאורך מיליארדי שנים המציאות בצורה קבועה רק נהיית יותר איכותית וטובה ומחוקים פיסיים המציאות התעלתה לרבדיים בוטניים ומשם לזאולגיים ומשם השתדרגה לרבדים של דעה ודיבור ומשם לחוקים מוסריים קודשיים נצחיים ונבואיים והיום ברוך ה' אנחנו תרבות מאוד מפותחת היודעת לקבל שיקולים מוסריים לעזור לחלש ולהגיע לחלל, ולהקל באופן בלתי נתפס את איכות ואורך החיים על האדם ועוד היד נטויה לאין סוף עליות הבאים עלינו לטובה בעזרת ה', אם כן ההטבה היא אופי המציאות של הכל, אדם הרוצה להיות מציאותי צריך להיות טוב ומטיב, אדם שאינו טוב הוא אינו מציאותי הוא אינו תואם לסדר המציאות.
העבירות שהם הפך התורה ומצוות גורמות לאדם לירידה מוסרית בעולמו הפנימי והערכי ולאישיות פחות טובה ומימלא מעמידות את אישיותו בצורה הפוכה מכל רוחניות המציאות מה שגורם לה לייסורים נוראיים ממש כמו אדם פרטי העומד הפוך מסדר העולם דבר שיוביל ודאי לעצבות גדולה. וכן כותב הרב בח' קבצים ג' קפ"ד:
"כל חטא מדאיב הוא את הלב, מפני שהוא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם כל ההויה כולה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה