למה חז"ל הוסיפו על התורה?
"ה'
אמר לא תבשל גדי בחלב אימו וחז"ל אמרו לשמור שש שעות בין בשר לחלב, למה
להוסיף זה לא מה שה' אמר"
ההבנה
הלא נכונה היא: שדבר ה' הוא כמו דיבור אנושי, וכמו שיוסי אומר לראובן 'תקנה לי
חלב' כך דיבר ה' אל משה 'לא תבשל גדי בחלב אימו' ואם יקנה ראובן חלב וגם חמאה, הרי
הוא הוסיף מוצר שיוסי לא רוצה, וכמו כן אצלנו אם נעשה מעשה שלא נאמר למשה, הרי אנו
עושים מעשים שה' לא רוצה.
אולם
התורה שבכתב ניתנה לנו על מנת שנפתחה שנאמר "חיי עולם נטע
בתוכנו" בתוכנו ממש, כמו העובר שניתן בתוך אימו על מנת שיתפתח, כך
תושב"כ ניתנה באומה הישראלית על מנת שתתפתח ותתפרט ע"פ
בית הדין הגדול שבכל דור. וכן כתב ר' צדוק וז"ל ליקוטי מאמרים עמוד ו:
"והוא ממש דוגמת האישה המקבלת הזרע מן האיש ומגדלתו עד שיהיה ראוי לצאת לפועל, וכך התורה שבכתב הוא הזרעת האב אותו דבר חכמה שהוא בהעלם גדול ואחר כך בתורה שבעל פה הוא מתבאר יותר עד שיצא לפועל..ומכל מקום התורה שבעל פה לא היה אפשר לחדש אלא אחר שניתנה תורה כמו שאי אפשר לאישה להוליד בלא הזרעת האיש וכל דברים אלו מבוארים"
"איך
חז"ל הוסיפו על דברי התורה הרי כתוב "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו"
אזהרה
זו נאמרה להמון העם שלא יוסיפו מדעתם ולא אל הנביאים והשופטים אחרי משה וכן כותב
הכוזרי מאמר ג פס' מ:
"(מ) אמר הכוזרי: ואיך יתכן לישב כל זה עם אזהרת לא תסף עליו ולא תגרע ממנו: אמר החבר: לא נאמרה אזהרה זו כי אם להמון העם לבל יחדשו מצוות מדעתם ולא יתחכמו לקבע אותן תורה לפי סברותיהם בלבד כמעשה הקראים ולכן הזהירם הכתוב כי יקבלו רק מן הנביאים אשר יקומו אחרי משה ומן הכהנים ומן השופטים..מאמר לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולא תגרעו ממנו וגו' זאת אפוא כונתו לא תוסיפו על הדבר אשר צויתיכם על ידי משה או על ידי נביא מקרבך מאחיך לפי התנאים אשר נקבעו לנבואה או לא תוסיפו על הדבר אשר הסכימו עליו הכהנים והשופטים מן המקום אשר יבחר יי כי הללו מקבלים סיוע מן השכינה ובהיות מספרם רב מאד לא יתכן כי יסכימו ביניהם לדבר המתנגד לתורה וכן לא תתכן אצלם הטעות בהיות חכמתם רבה אשר חלקה בא להם בירושה חלקה מפאת כשרם הטבעי וחלקה נקנה להם בעמלם"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה