מנהגים וסיפורים באומות הדומים לתורה
שאלה:
יש מצוות ומעשים הכתובים בתורה שיש להם מקורות קדומים מהתורה וממשה רבנו, למשל
מצוות ייבום ושבעה ימי אבל לנפטר[1]
ואפילו
יש מנהגים שכנראה מקורם מתרבות אכדית קדומה או משומר ומצריים העתיקה שעוד העמים
נהגו בהם ולא רק האומה הישראלית?
תשובה:
יכול להיות למה אתה שואל?
שאלה:
אם אתה אומר שהתורה שלנו אלוהית ונצחית אז איך מלך אכד או חמורבי קלעו בכמה
ממנהגים שלהם לחוק נצחי ואלוהי איך תרבויות מקבילות לאומה הישראלית ידעו בדיוק
לנהוג את הדברים הטובים והנצחיים?
תשובה:
יש לזה ג' תשובות.
א
- היה הרבה נביאים לפני משה רבנו, אדה"ר חנוך מתושלח נח ועוד, וודאי הם
השפיעו על האנושות כמה רעיונות אלוהיים אמיתיים והתפזרו הרעיונות הנצחיים הללו בכל
האנושות.
ב
– נבואת משה אינה חוק מהשמיים הבא בלי קשר למציאות ומחייב אותך לנהוג על פיו לא
משנה איפה אתה ומי אתה,
אלא דבר ידוע שהנבואה האלוהית מותאמת לטבעו של אדם ולכן עם
ישראל כעם שהתפתח בתוך התרבות העתיקה היה לו ודאי המון מנהגים מהם, וכשבאה הנבואה
וראתה מעשים או רעיונות נכונים ומוסריים השאירה אותם או רק שיפצה אותם בכמה סעיפים
למשל במצוות יבום שהייתה נוהגת לפני התורה, התורה רק הורידה ממנה פרטים מסויימים
והשאירה את רובה.
ג
- "אלוהים עשה האדם הישר" וכל אדם ישר וטוב יכול לייסד הרבה דברים
טובים המתאימים אל הנצח והטוב, וכשבאה נבואת משה אם מצאה במנהג זה טעם נכון ונצחי
השאירה את המנהג כמו שהוא, ואם בחלקו היה נכון ובחלקו לא, השאירה ממנו חלק וחלק
הסירה ממנו,
וכן כתב הרב קוק באדר היקר עמ' לט':
וכן כתב הרב קוק באדר היקר עמ' לט':
"כשבאה האשורולוגיא (חקר היסטורי
ארכיאולוגי לשוני עתיק) לעולם, ונקפה את הלבבות, בדמיון שמצאה, לפי השערותיה
הפורחות-באויר, בין תורתנו הקדושה לדברים שבכתבי-היתדות בדעות במוסר ובמעשים. האם
הנקיפה הזאת יש לה מוסד שכלי אפילו במעט?
א - וכי אין זה דבר מפורסם שהיה בין
הראשונים יודעי דעת אלוהים, נביאים, וגדולי הרוח, מתושלח, חנוך, שם ועבר
וכיו"ב, וכי אפשר הוא שלא פעלו כלום על בני דורם ואיך אפשר שלא יהיה שום רושם
כלל בדורותם מהשפעותיהם, והלא הם מוכרחים להיות דומים לעניני תורה.
ב - ובענין דימוי המעשים הלא כבר
מימות הרמב"ם, ולפניו בדברי חז"ל, מפורסם הדבר שהנבואה מתנהגת עם טבעו
של אדם, כי טבעו ונטייתו היא צריכה להתעלות עפ"י ההדרכה האלהית, ש"לא
נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" . ע"כ כל הדברים שמצד החנוך
שקודם למתן תורה מצאו מקום באומה דבעולם, אם רק היה להם יסוד מוסרי, והיה אפשר
להעלותם למעלה מוסרית נצחית ומתפתחת, השאירתם התורה האלהית.
ג – ובהשקפה יותר בהירה הוא היסוד
הנאמן להכרה התרבותית הטובה הנמצאת בעמק טבע האדם, באופן ש"זה ספר תולדות
אדם" הוא כלל כל התורה כולה..דברים כאלה וכיוצא באלה
ראויים הם לעלות על לב כל מבין דבר, כהשקפה הראשונה, ולא היה מקום כלל למציאות
הכפירה השרלטנית שתתפשט בעולם"[2]
שאלה:
לא הבנתי אז אתה אומר שיכול להיות שיש מנהגים בתורה ומצוות שהיו קודמים לאומה
הישראלית ולא היא המציאה אותם?
תשובה:
לא יכול להיות, אלא ודאי יש, ואין לנו שום בעיה עם זה. כי מעולם לא טענו שהמצאנו
את הכל, טענתנו העיקרית והמוכחת היסטורית היא שיש לנו מקום מרכזי עיקרי וקריטי
בפיתוח והעצמת הטוב האלוהי בעולם והנחלתו וישומו לכלל האנושות, ופחות משנה לנו מי
הראשון שהוריד אותו לעולם, וכן כתב הרב קוק[3]
"אין ישראל משתבחים כלל בתור
ממציאים לחוקי המוסר והיושר בעולם, ואפילו לא לממציאים שורש אחדות השי״ת. אדרבא,
שבע מצות בני נח כבר הונחלו מאדם הראשון ומנח, ואחר כך הורחבו בפרסומם אחר שנשתכחו
מהמון וירד המוסר האנושי, על ידי אברהם אבינו ע״ה ויתר האבות וצדיקי הדורות.
וישראל נבחרו על פי ד' בהתגלות אלוהות על ידי אותות ומופתים גלויים, כדי שיהיו
מוכנים לקרבת אלוהים היותר נעלה..וכשתצא מן הכח אל הפועל גדולתם ותפארתם כמו שראוי
להיות לעם הנושא את היסוד היותר מעולה וכולל לכל המין האנושי בידו..אז מאיליה תצא
הפעולה לכל העולם ברב הוד והדר. נמצא שישראל משובחים בתור בונים ופועלים
בפועל לטוב שזה הכח לא יגרע דבר מערכו אם אינם ממציאים ראשונים"
שאלה
: ומה עם הסיפורים הנמצאים אצל אומות העולם שדומים בחלקם לסיפורי התורה כמו עלילות
גילגמש ועוד? כאן זה לא מנהגים או מעשים..
תשובה:
זה אותו רעיון בדיוק. סיפורים הקדמונים של מאורעות העבר הלוטה בערפל עברו אצל כל
הדורות אצל חלקם נשתבש הפרטים המדוייקים ואצל חלקם הם הובנו בצורה לא נכונה ולא
מוסרית וכשבאה נבואת משה היא זיקקה והרימה אותם למאורע האמיתי ולמשמעותו המוסרית
המדוייקת,
למשל במקום ההבנה בעלילות גלגמש שהמבול נבע ממלחמות אלים הבהיר משה רבנו
בנבואתו שהמבול נבע מפגם מוסרי של בני האדם המשפיע בסופו של דבר גם על הטבע, וכמו
שצפתה נבואת משה אלפי שנים קדימה באמרה מה יהיה באחרית הימים בפיזור האומה ובקיבוץ
הגלויות וכל דבריה נתקיימו ונתאמתו כן ראוי להאמין לה גם על אלפי שנים אחורה ולא
לסיפורי מיתולוגיה של עמים שהיו ועברו מן העולם. וכן כתב הרב קוק[4]:
"העניינים
הנמצאים בתורה בתור סיפורים שהיו, ודאי אי אפשר כלל שלא נמסרו מהקדמונים לכל העמים
הקדומים. ובודאי שאי אפשר כלל שלא יתערבו באלה הסיפורים הקדומים, דברים של דמיון
ושל טעות. והנה כח הנבואה בכלל הלא הוא כח אלוהי שמגלה עמוקות מני חושך, וכשם שהוא
חודר עד סוף האמת האחריתית, כן הוא גם כן חודר לסוף האמת הקדמונית(סיפורי העבר).
ובודאי נבואתו של אדון הנביאים, שהיתה פה אל פה ומראה ולא בחידות, היא בררה את
האוכל מתוך הפסולת ותתן לנו בתורת אמת את האמת הקדומה לאמתתה. ונראה באיזה מקום
ראוי להחזיק יותר שיש שם כח האמת אם אצל אומות כאלה שהיה אצלן השקר והדמיון המתעה
שולט כל כך עד כדי התהללות באלילים ובכל הבלי המיתולוגיה, או בתורת אמת המספרת שם
ד' אל אמת, האחד המיוחד, שהוא החותם והמסקנא של הדרישה היותר אחרונה וגבוהה עד דור
אחרון"
[1] כל
אלו רואים מהתורה שיהודה נהג ביבום לכלתו תמר ויוסף עשה שבעה ימי אבל לפני מתן
תורה. למשל בבראשית ויחי פס' י: וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד
וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים"
[2] לנבוכי
הדור פרק לב: " הרבה דברים שנאמרו בתורה בין במצות בין בסיפורים, ודאי מוכרח
שדוגמתם ימצאו כבר בדברי גדולי וחסידי האומות הקדמונים, אלא שהאור האלהי
המפלש עד סוף כל הדורות של נבואת משה רבנו ע״ה, בררה וזככה אותם ממה שעלה בהם
מהערבוביא והטעות. וכל מה שנמצא תועלת קיימת בעשייתו וסיפורו, נתקרב על פי חפץ
עליון הכולל הכל יחד"
[3] לנבוכי
הדור פרק לב.
[4] לנבכוי
הדור פרק לג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה