תפקיד הכפירה
כל יעודנו בעולם להדבק בה' כל פעם בקשר יותר עמוק, וכל העולם על כל
מרכיביו נועד למטרה זו, אפ' הכפירה בעצמה, וכן כותב הרב
זצ"ל (מאמרי הראי"ה 'גרגרים הגיוניים') שהמחלה האנושית הנקראת
'כפירה' עם כל הרעות שבה, יש בה גם צד חיובי והוא: 'לרומם את הקשר של העולם האמוני
דתי עם קב"ה', איך זה קורה?
מבאר הראי"ה, בגלל שלימודי מחשבת ישראל התמעטו, מצטיירת התורה
בצורה משובשת וקטנה בעולם הדתי, וכשעם ישראל חוזר לארצו, צריך הוא להתרומם לדרגה
חדשה, למפגש יותר עמוק וחי עם אלוהים, ואם לא יעלה דרגה המציאות עצמה תכריח אותו
לעשות זאת, וזה יקרה ע"י עזי פנים כיוון שאינם שייכים לעולם הדתי (כופרים)
לכן אינם מקבלים את השיבושים האמוניים המצויים שם, בעקבות כך יש להם אומץ לשאול את
השאלות הכי קשות והכי נוקבות, שלמען האמת היו צריכות להישאל בכל בית
מדרש.
טובי בניו של הציבור האמוני שומעים את השאלות העמוקות, ואינם
מקבלים תשובות מספקות מרבותיהם, וכך גודלת הכפירה ועזיבת התורה, במצב כזה מוכרחים
הרבנים לחפש תשובות עמוקות וכוללות, עד שמרוממים הם את העולם האמוני לדרגתו החדשה,
הכוללת את שאלות הכפירה ועונה עליהם, אם כן הכפירה עצמה תגרום בסופו של
תהליך לעילוי העולם האמוני לדרגתו העמוקה, ומימלא מגלה הרב, שהפתרון לכפירה
הוא רק אחד, 'לרומם את העולם האמוני עד שיכלול את שאלות הכופרים ויענה עליהם', אזי
לא תהיה לכפירה שום תפקיד והיא תאבד. וכן כתב הרב:
"מפני
מעוט הדרישה בדעת אלוהים וההתרשלות בזה, עלו קמשונים (קוצים) בציורים הפנימיים של
האדם וכל המושגים הנדרשים להשלמתו ביחס לתורה ולשם ד'. כדי לצרף את הסיגים ולהעמיד
הדעות, על טהרתן, נמצאים במציאות עזי פנים, המשוללים מכל הכרה טהורה וקדושה, והם
בהיותם ריקים מכל דבר חיובי טוב, אינם נלקים בשיבושים הבאים לרגלי הקניינים
הרוחניים החיוביים הטובים, וכפי צורך הבירורים ידם תקיפה והשפעתם
גוברת. וכפי
רוב העמל שיעמלו דורשי ד', להעמיד המושגים האמוניים, על טהרתם ואמתתם, כן תוסיף
תעודת הרשעה לרדת, עד שבאפיסת הצורך לזה ואבדן תועלתה "כעשן תכלה,
ועולתה תקפץ פיה". ויהיה אז "פתחון פה למיחלים לד'" על
כן העמקת הדעת בדרכי ד', והרחבתם הסברתם בכל דרכי חכמה ותפארת שבעולם. היא רטיה
למחלת החוצפה דבעקבתא דמשיחא"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה