זוגיות
"מדוע האישה נבראה אחרי הגבר? וכאשר לא היה לו טוב.. האם נבראה
רק בשבילו?"
התפיסה שהגבר נברא ראשון מאוד מפורסמת ואפילו יש עליה בדיחה שהוא
הטיוטה שלה אבל יש רק בעיה אחת היא פשוט לא נכונה.
אדם הראשון לא היה רק גבר אלא אישאישה מציאות חיים הכוללת את התכונות הגבריות והנשיות ביחד. כמו שמפורש בפס' בראשית ה ב:
"זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ
אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם"
לכן ביהדות כשאומרים 'אדם' הכוונה למציאות החיים אחדותית הכוללת זכר
ונקבה כי רק היא נקראת אדם. וכן כתוב בגמ' יבמות סג "כל אדם שאין לו אישה אינו
אדם" ובזוהר בראשית יח עמ ב: "אָדָם הוּא זָכָר וּנְקֵבָה, וְלֹא
נִקְרָא אָדָם פְּרָט לְאֵלֶּה"
אולם מציאות החיים האחדותית הזו שהייתה מחוברת מאוד ודבוקה וכלולה אחת בשני לא הייתה טובה כפי שאומר ה',
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ
לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"
המילה "לבדו" כאן
אין פירושה 'בודד', אלא 'מחובר' מלשון 'לבוד', דהיינו מחובר[1].
החיבור של התכונות הגבריות עם התכונות הנשיות הפריעה לתכונות לצאת אל הפועל במלואן כי כל כח מיעט את חברו,
למשל כשאנחנו רוצים להכין סלט עגבניות ומלפפונים אנחנו שותלים ערוגה
של מלפפונים וערוגה נפרדת של עגבניות כי אם נשתול אותם ביחד זה לא יהיה טוב
להתפתחותם לכן מפרידים אותם ע"מ להוציא כל ירק אל הפועל בשלמות, ובאמת האחדות
האמיתית באה מתוך הריחוק ושמירת הגבולות ע"מ שכל הכוחות יתפתחו כמו שצריך,
ולכן לוקח ה' מתוך מציאות החיים האחדותית את התכונות הנשיות ובונה ממנה מציאות
חיים נפרדת ועצמאית על מנת שכל כח יצא אל הפועל בשלמות.
ולכן התפיסה בזוגיות בהתמודדות מול קשיים והפכים המתגלים בחיי הנישואין צריכה להיות שבכל התמודדות אני הולך ומשלים את עצמי ובונה את עצמי ומעמיק את עצמי ולא הולך ומוותר למישהו אחר שזה כביכול בא על חשבוני אלא כמו אדם שמשכלל את האישיות שלו כי בסופו של דבר שנינו בונים ביחד אדם שלם!(מקורות להרחבה אורות הקודש א עמ טו')
"למה נבראו איש ואישה ביחד אם עתידים להיפרד? מה ה' לא יודע מה
הוא עושה?"
ח"ו הכל מדויק ולכתחילה נבראו מאוחדים ואח"כ נפרדו. הטבע
זה המציאות איך שה' ברא אותה דהיינו הטביע בה את מהותה ואם הם היו נפרדים מלכתחילה
אז טבעם היה הפירוד ואיחודם לא היה מובטח אולם כיוון שנבראו ביחד זהו טבעם, ואם
זהו טבעם אז ההתאחדות שלהם מובטחת, כי הטבע הוא הכח הכי חזק במציאות והוא לא ינוח
ולא ישקוט עד שיחזור לטבעו וגם אם נשחת או התעוות תקופה מסוימת סוף כל סוף יעמוד
על טבעו העצמי.
כמו אדם שטבעו לאכול הוא יכול לצום שעה שעתיים שלוש יום יומיים אולם בסוף יהיה חייב לאכול כי זהו טבעו, אם כן הפירוד של האישה מן האיש הוא לא טבעי לשניהם, ועכשיו ישתוקקו האיש והאישה לחזור ולהתאחד, טבע זה נראה בבירור במין האנושי שהבנים נמשכים אל הבנות והבנות אל הבנים כיוון שבשורשם וטבעם הם היו מאוחדים, אחרת מניין המשיכה? הרי אדם לא מתאווה לדבר שאינו מכירו, לא מצינו עני שלא ישן בלילה כיוון שאין לו מסוק..אולם כן מצינו עשיר שהיה לו מסוק וירד מנכסיו ובוכה על זה, ז"א אדם משתוקק ולא רגוע רק לדבר שכבר היה שייך אליו, ומטעם זה נבראו מאוחדים תחילה כדי ליצור געגוע ותשוקה להתאחדות ובזה להבטיח את התאחדותם הסופית. (מקורות להרחבה רשב"א חולין דף ז')
[1] יש
דין בהלכות סוכה שהדפנות צריכות להיות מחוברות לקרקע וכאשר יש מרחק של פחות מג'
טפחים זה נקרא דין 'לבוד', דהיינו מחובר והוא כשר. (שו"ע תרל ט').
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה