נשמה
"מי
אמר שיש לי נשמה?"
כח
החיים הנמוך של האדם דהיינו צרכיו הבסיסיים כגון אכילה שתייה ושינה נקראים
בחז"ל נפש, לכן בעלי חיים שתביעותיהם מסתכמות בצרכים הבסיסיים של החיים נאמר
שיש להם רק נפש, למעלה מזה יש את תביעת החיים למוסר לטוב לאידיאלים לנצח לקודש
לנשגב למוחלט הכח הזה נקרא בלשון חז"ל נשמה. ובניהם יש את הרוח היא עיקר
האדם, והאדם נתון בין שני תביעות אלו (הנפש והנשמה) והוא המחליט באיזה תביעה למלא
את חייו. וכן כתב הגר"א בליקוטיו לסדצ"נ לז' עמודה ד':
"כי הרוח באדם הוא האדם, אבל הנפש הוא מדרגה למטה ממנו והנשמה למעלה ממנו"
אין צורך להוכיח שיש לאדם נשמה אלא רק להגדיר שכח החיים המושך את האדם אל הנשגב אל המוחלט אל הטוב והיושר אל האמת, הוא הנקרא בפי חז"ל נשמה. מי שנטייה זו יותר חזקה אצלו נאמר עליו שיש לו נשמה גדולה, אולם יש זמנים שגם אותה נשמה הרבה יותר גלויה והם יקראו זמני עליית נשמה. וכן כותב הרב קוק:[1]
"יסוד השלמות המוסרית הוא שהזמנים של עליית הנשמה שבהם האדם חפץ להיות טוב מאוד יפעלו ג"כ על הנפש אחרי אשר עברו"
"
אם כן לגויים יש נשמה?"
נכון.
כך קיבלתי ממו"ר הרב אורי שרקי שליט"א וכן כתב במאמרו 'נשמת הגויים'
וז"ל: "שגורה האמירה שאין לגוי נשמה. מקורה בטעות מושרשת בהבנת המקורות
המדברים בעניין זה. המקור הנפוץ נמצא בספר התניא, פרקים א-ב: "דלכל איש ישראל
יש שתי נפשות. נפש אחת מצד הקליפה... וממנה באות כל המדות רעות... וגם מדות טובות
שבטבע כל ישראל... באות ממנה... מה שאין כן נפשות אומות... שאין בהן טוב כלל...
ונפש השנית בישראל, היא חלק א-לוה ממעל ממש". יש מבינים מכאן שהנפש
"השנית", היינו הנשמה, אינה מצויה לאומות העולם. אבל קיבלתי מפיו של הרב
יהודה אשכנזי שקיבל מפיו של הרב יצחק שניאורסון, בן דודו של הרבי מליובאוויטש, שיש
להניח פסיק אחרי המילה "השנית", כך שיש לקרוא: "והנפש השנית,
בישראל היא חלק א-לוה ממעל ממש", כך שבאומות העולם היא אמנם קיימת,
והיא חלק א-לוה ממעל, אך לא ממש"
"אם
כן מה ההבדל בין יהודי לגוי?"
עיקר ההבדל הוא לא בין יהודי לגוי אלא בין ישראל
לעמים. וכן כתב הרב קוק באג' סד: "מצדם של יחידי הסגולה אין אנחנו יודעים הבדל בין עם
ולשון ו"נכרי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול..אבל מה שאנו דורשים בשבחה של
כנסת ישראל בכלל, הוא על דבר הסגולה האלוקית הנמצאת בנשמת
האומה בכללה, וממילא היא מתגלה ג"כ בכל יחיד באיזו צורה
מיוחדת" ודאי שגם היחיד היהודי מושפע לטובה מנשמתו הלאומית האלוהית אולם זה
כבר הבדל דרגאי שהגוי יכול לצמצם ע"י גיור.
"מיכן נובע ההבדל העצמי בין ישראל
לעמים?"
בעיקר בנשמה הלאומית של האומה. עם ישראל הוא היחיד שיש לו נשמה
לאומית. הסבר- כל האומות משמשות כחברת אחריות גדולה האחראית על טובת היחידים
לדאוג לכלכתם לבטחונם ולרווחתם אולם האומה היחידה שקמה וחרתה על דגלה שכל מטרת
הקמתה זה לא הטבת היחידים שלה אלא הטוב המוחלט להטיב ולתקן את כל המציאות כולל
התרבות האנושית זה רק האומה הישראלית וכן כותב הראי"ה באורות ישראל א
ד:
"עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל" ולכן היא האומה היחידה שיש לה נשמה לאומית דהיינו רצון להטיב לכל (זה הקרבת אלוהים ביהדות) ברמה לאומית, וזה ההבדל בין ישראל לעמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה