תאוריית האבולוציה
אם עד היום התורה אמרה שהעולם נברא בשישה ימים ועכשיו הדור התפתח ברמת המדע והמוסר והשגת המציאות הפיזית ומשיג שהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו עכשיו נוצר בתהליך אבולוציוני ארוך של מילארדי שנים וזו הדעה הרווחת במדע היום, לכאורה יש רק שתי אופציות,
או לומר התורה טועה אני מאמין למדע, או לומר המדע טועה והתורה צודקת ,
הראי"ה טוען שגם אם תאוריית האבולוציה נכונה יש דרך שלישית להתייחס לזה והיא ההבנה שעיקר בסיפור הבריאה זה התוכן הפנימי שלו והוא: שיש בורא מנהיג ומשגיח לעולם שלנו ולא הלבוש שלו העלול להתחלף ולהשתנות
ויותר מכך התורה לא אומרת שהעולם נברא בשישה
ימים שלנו, כיוון שבתוך ששת ימי הבריאה ביום הרביעי נבראו השמש והירח ויממה
אחת שלנו מוגדרת מסיבוב של כדור הארץ סביב צירו מול השמש מה שיוצר אצלנו את היום
והלילה כך שברור מפשט הכתובים במעשה בראשית שלא מדובר בימים רגילים. מעשה בראשית
שהוא יציאת העולם אל הפועל מהמחשבה האלוהית והתפתחותו הוא סוד ואינו מובן בכלל
מפשט הכתובים
המדע לא יכול לסתור את התורה כי התורה עוסקת בתוכן הפנימי והמדע עוסק רק בלבושים של החומר, בעומק הוא יכול רק לפתח לנו את הלבושים ולכן המדע יכול וצריך לגלות לנו איך אלוהים פועל בעולם החומרי אבל בשום פנים אין עניינו וביכולותיו לומר לנו על התוכן הפנימי של כל זה. כי אפילו אם נניח שכל העובדות שהוא מתאר אכן התרחשו בפועל, ואכן החיים התפתחו מצורות פשוטות לצורות מורכבות באופן של מוטציות וברירה טבעית – עדיין אין בעובדות הללו כדי להוכיח שום דבר לגבי המקריות או העיוורון של התהליך
.
נניח שאנו רואים על הרצפה תמונה ענקית של דוד בן גוריון. מסקנתנו המיידית תהיה שמישהו תבוני צייר אותה שם, והיא לא נוצרה במקרה. עכשיו, נניח שיתברר לנו שהתמונה נוצרה בפועל על ידי שרשרת ארוכה מאוד של אבני דומינו צבעוניות, שכאשר נפלו והפילו זו את זו יצרו בסופו של דבר את התמונה. כל נפילה של אבן דומינו היא אירוע טבעי לחלוטין, תוצאה של כוחות פיזיקה עיוורים, שאינה מצריכה שום תכנון. האם המסקנה היא אם כן שדוד בן גוריון נוצר באופן עיוור? ודאי שלא – המסקנה היא שמישהו תבוני סידר את אבני הדומינו, כך שנפילתן העיוורת תיצור לבסוף את דוד בן גוריון
.
וכל כך למה? למה שלא נודה שבן גוריון נוצר
באקראי וזהו? פשוט מאוד – כי דברים כמו תמונה מדוייקת של דוד בן גוריון לא נוצרים
באקראי, נקודה. לא אכפת לנו איך בדיוק קרה התהליך שבו היא הופיעה – בכל מקרה נסרב
להודות שזה היה תהליך עיוור. אדרבה, אם הוא כל כך אוטומטי ונטול התערבות אנושית
ישירה, זה רק מעיד על גודל התבונה העומדת מאחוריו. ואם כך הדבר לגבי ציור של דוד
בן גוריון, על אחת כמה וכמה לגבי האדון דוד בן גוריון עצמו, או כל איש או אישה שחיו אי פעם, שמהווים
מורכבות מדהימה לאין-ערוך מכל מערכת המוכרת לנו. לא משנה מה התהליך שבו נוצרו –
התוצאה הסופית שלו מעידה על כך שמראש כוונו חוקי הטבע להוביל לתוצאה זו, בבחינת
סוף מעשה במחשבה תחילה.
שואל: אם כך למה
התורה כותבת "ויברא אלוהים את האדם?"
הרב: כי באמת אלוהים אחראי לכל המהלך הארוך
והמורכב הזה שלא יכול להתפתח לבדו, ואם ראובן יורה בשמעון אני לא אומר למשטרה
שראיתי את ראובן לוחץ על ההדק ובעקבות זאת נגרף כדור והכדור ניפגש עם אבק השריפה
וגרם לפיצוץ וכו' אלא אני מדלג על כל האמצעים ומשייך את הפעולה למי שסיבב אותה ואחראי
עליה ואני אומר בקיצור ראובן הרג את שמעון.
כמו כן התורה לא מפרטת את כל התהליכים של
התפתחות העולם אלא מספרת מי אחראי לכל התהליכים האלה ומי שסיבב ומסבב עדיין את כל
התהליך כדי להוציא ולברוא אדם מוסרי אלוקי וזה אלוהים. לכן באמת "ויברא
אלוהים את האדם" כמו שבניית המקדש נעשתה ע"י המון פועלים והתנ"ך
מקצר ומדלג על כל הפועלים ומשייך הכל לשלמה המלך ואומר "אז יבנה שלמה את
הבית" כך התורה אומרת בקצרה "ויברא אלוהים את האדם". וכן כתב הרב
קוק באגרת צא':
"אפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה
בדרך התפתחות המינים גם כן אין שום סתירה... ולפעמים אנחנו מזכירים את האמצעיים גם
כן בשם, ולפעמים אנו אומרים בדרך דילוג
"ויצר ד'" "ויעש ד'" כמו שאנו אומרים "אז יבנה
שלמה", ואין אומרים ששלמה צווה לשרים והשרים לנמוכים מהם, והם לאדריכלים
והאדריכלים לאומנים והאומנים לעושי המלאכה הפשוטים, מפני שהוא דרך ידוע, וגם איננו
עיקרי"[3]
אלוהים מתגלה גם דרך חוקים קבועים וארוכים
שואל: המחשבה שהעולם
התפתח במיליוני שנים ולא בכמה ימים מורידה לי ביראת שמיים, איפה פה אלוהים?"
הרב: זה טבעי שמחשבה עמוקה קצת מהממת את האדם
בתחילתה אבל המחשבה שאלוהים מתגלה רק
בתהליכים ברורים קצרים וניסיים אינה מחשבה יהודית עמוקה ואינה נכונה, היא מורידה
מערכו של ה' המתגלה בכל וגם בחוקים קבועים עמוקים וארוכים ודווקא דרכם מתגלה יותר
עוצמתו וגאונותו של ה'.
ממש כמו שאדם בונה במשך דקה רפסודה מעץ או
שמייצר בחכמתו שרשרת שלבים של נפילות דומינו שבכל שלב נבנה עוד חלק והכל במשך שנה
שלימה זה מראה על חכמה הרבה יותר עליונה ועניין ההתפתחות שהכל מוביל באופן קבועה
להתפתחות העולם ולהטבתו בלי שום סטייה צריכה להוסיף לאדם המעמיק יראת שמיים
אמיתית. וכן כתב הראי"ה בלנבוכי הדור פרק ה':
"אם יאמר הטוען שכיון שנתפתח למשל חומר
הכדור במשך רבבות שנים, אם כן אינו רואה כאן יד ד'. ועוד יטען: האורך הזה למה,
ולמה לא יצאה הבריאה ברגע אחד אל הפועל. על זה נשיב לו בטעם ודעת, שדרכי
ההתפתחות וההליכה של הדרגה בסדר המציאות לא הרחיקו אותנו מעולם מדעת את האלוהים,
כי אם קרבנו אליו באהבה ורוממות נפש. שהרי אנו רואים דרכי הסיבות והמסובבים
לעינינו מעשים בכל יום, ומכל מקום כיון שאנו רואים שעושים מעשיהם בסדר נפלא, בחכמה
רבה וחסד ורחמים גדולים, אנו מכירים את הפועל המחייה את הכל שהוא אלוהים חיים, שלו
עצה ותושיה חסד ורחמים.
תאוריית האבולוציה מחזקת את
האמונה בהשגחה
ויותר מזה לא רק שאינה מחלשת לנו את ההשגחה אלא
מביאה לנו לבוש יותר חזק וחדש להשגחת ה' ובעומק
תאוריית האבולוציה היא בעצמה מעידה לנו על השגחה עוד יותר עמוקה וארוכה וכך הוא
כותב באורות האמונה עמ' 30:
"ההתפתחות היצירתית.. היא המקור
היותר נשגב ליסוד ההשגחה כי דווקא ההתפתחות ההולכת בקישור נמרץ ממטה למעלה
מיצור שפל לעליון ואינה סרה ממסילתה היא המורה אותנו על הבטה מרחוק
עד אין תכלית ועל תכלית נועדה לכל ההויה ובזה הגודל האלוהי מתפאר וכל המגמות
האמוניות מתאשרות"
תאוריית האבולוציה אינה חייבת כלל להיות נכונה
בנוסף לכל האמת הזאת הראי"ה באגרות טוען
שכלל לא בטוח בכלל שתאוריית האבולוציה נכונה ואין אנחנו צריכים להתייחס אליה כוודאית לגמרי אלא כל מה שהוא אומר ומסביר על תאוריית האבולוציה הוא
אפילו אם יתברר שהיא נכונה אז אין שום סתירה ממנה לתורה וזה לשונו:
אגרות הראיה / כרך א / צא
אפילו אם היה מתברר לנו שהיה סדר היצירה בדרך התפתחות המינים גם כן אין שום סתירה, שאנו מונים כפי הפשטות של פסוקי תורה, שנוגע לנו הרבה יותר מכל הידיעות הקדומות, שאין להן עמנו ערך מרובה...אבל על כל פנים אין שום סתירה לשום דבר מן התורה מכל דעה מחקרית שבעולם כלל, אלא שאין אנחנו צריכים לקבל השערות לוודאיות, אפילו יהיו מוסכמות הרבה, כי הן כציץ נובל, שעוד מעט יתפתחו יותר כלי הדרישה, ותהיינה כל ההשערות החדשות ללעג ולקלס, וכל החכמות הנעלות שבימינו לקטנות המוח, ודבר אלוהינו יקום לעולם
.
וכך מסביר גם הרבי האחרון מחב"ד, שאין
אנחנו צריכים לקבל את תאוריית האבולוציה כנכונה כי החישובים שבהם היא משתמשת הם
חישובים הנשענים על ממצאים של שכבות שלמות של סוגי חיים ומאובנים ולפי השכבות
בעצמות ובממצאים הם מספרים לפני כמה זמן הם היו קיימים, אבל אומר הרבי א - היכולת
לשער כמה זמן העולם קיים לפי תנאים ידועים לנו של לחץ וחום בתנאי העולם שלנו היא כלל
לא בטוחה כיוון שיכול להיות שהיו באיזה זמן בתנאי לחץ אחרים, ב- גם אם היא כן
בטוחה, זה לא ראיה לכלום כי לפי המדרש הקב"ה ברא את האדם בקומתו המלאה בן
עשרים, ואם היו החוקרים באים שעה אחרי הבריאה ובודקים את גופו של האדם היו אומרים
שהעולם נברא לפחות לפני עשרים שנה, וזה ודאי לא נכון כי הם אינם לוקחים בחשבון
שהקב"ה יכול לברוא עולם מפותח בזמן קצר.
לאור התנאים הבלתי נודעים אשר שררו בתקופה
"הפרה-היסטורית", תנאי לחץ אטמוספרי, טמפרטורות, רדיו-אקטיביות,
קטליזטורים בלתי ידועים... זאת אומרת תנאים שונים לחלוטין, מאלו הידועים בתהליכי
הטבע הקצובים של היום - אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שדינוזאורים היו קיימים לפני
5722 שנה ונתאבנו במהפכות טבע אדירות במשך מספר שנים, ולא במשך מיליוני שנים. שכן
אין בידינו אמצעי מדידה מתקבלים על הדעת, או קני מדה לחישובים באותם תנאים בלתי
ידועים. ב. גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת
התורה לגיל העולם, הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר
לקבוע זאת בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים
כתבניתם, עצמות או שלדים (מסיבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא
אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם, או יהלומים, ללא שום
תהליך התפתחותי. ומה שנוגע לשאלה לשם מה היה הקב"ה צריך לברוא מאובנים בכלל?
התשובה פשוטה היא: אין אנו יכולים לדעת את הסיבה מדוע העדיף הקב"ה אופן כזה
של בריאה על פני אופן אחר, ובכל תיאוריה של בריאה שנקבל, תמיד תישאר שאלה זו ללא
מענה. השאלה - "למה לברוא מאובן"? אין לה יותר ערך מאשר השאלה "למה
לברוא אטום"?
(מכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ'
89)
[1] לנבוכי
הדור / פרק נב: כל דרכי הביקורת לא יוכלו להניא שום כח
מכוחותיה של תורה, ושום חכמה מדעית לא תוכל להצר צעדיה. ובאמת, אין אנו אחראים
אפילו להשוות פרשת מעשה בראשית עם המחקרים הניסיוניים כי אפילו אם נאמר שהנבואה
לקחה ללימודיה את חזיון היצירה כפי המפורסם אז להיות ליסוד לציור הכללי של יחש
הבורא לבריאה, כדי שיכיר האדם את קונו, ועל פיו מיוסד יום השבת כפי אותו הציור
שהיה אז (שודאי גם איכות הציורים המוסכמים המה גם כן יש להם ערך בסדרי הבריאה
ודרכי ההתפתחות האנושית, שמהחכמה הכללית האלהית נערכו לפי מדותיהם וחילופי זמניהם)
אין בכך שום הפסד. וקל וחומר שהננו רואים שיש יכולת לפרנס את כל דבריה של תורה גם
על פי עומק המסקנה של הדרישות האחרונות.
[2] בגמרא (חגיגה יא עמ ב') הרבה לפני תאוריית
האבולציה "אין דורשין בעריות לשלושה ולא במעשה בראשית לשניים ולא במרכבה
ליחיד" וכן כתב הרמב"ן (על התורה א' א') שש מאות שנה לפני תאוריית
האובלציה: "מעשה בראשית סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו
אלא מפי הקבלה עד משה רבנו מפי הגבורה"
[3] ראה עוד מורה נבוכים - חלק ב פרק מח: "מבואר הוא מאד שכל דבר מחודש - אי אפשר
לו מבלתי סיבה קרובה חדשה אותו, ולסיבה ההיא - סיבה, וכן עד שיגיע זה לסיבה
הראשונה לכל דבר - רצוני לומר, רצון האלוה ובחירתו, ומפני זה יחסרו הנביאים פעמים
בדבריהם הסיבות ההם האמצעיות כולם וייחסו זה הפועל האישי המתחדש אל האלוה
ויאמרו שהוא ית' עשאו. וזה כולו ידוע, , והוא דעת אנשי תורתנו כולם"
:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה