קודש וחול
"אשר
קידשנו במצוותיו, אני עושה מצווה ולא רואה ומרגיש שום קדושה"
העולם
שלנו מחולק לג' חלוקות קודש, חול, וטומאה. כל מה שבונה מעצים מרחיב את עניני המוסר
המידות והאמת בעולם הוא שייך למרחבי הקודש, כל מה שהוא נטרלי כגון נגר
שבונה להנאתו ארון מעץ זה שייך למרחבי החול, חול מלשון לחול, המרחב
החולי אפשר לחול עליו למשל הקודש יכול לחול עליו על ידי ששמים בו ספר תורה ואז הוא
יהיה ארון קודש.
ומכלל הן אתה שומע לאו, כל מה שמחריב מצמצם ומוריד את רמת המוסריות האמת והמידות הטובות בעולם הוא נקרא טומאה. יש קדושה עצומה בעם ישראל כי כל האומה נוסדה כדי לעלות את הרמה המוסרית של כל האנושות, וכל מצווה מעלה את המוסריות של העושה אותה ושל כל ההויה הקשורה אליו ולכן יש בה קדושה זה פשוט רק צריך להסביר את המילים. כותב הרב[1]
"ישנם דברים בהנהגת העולם שמועילים לחזק את עולם החיים וחיזוק הברואים והטבעים, ואלה הם בכלל דברים של חול שעוד אינם עיקר בבריאה. אמנם כל הדברים המביאים לשכלל את הכח המוסרי במציאות, לרומם את הכרת האמת ולקדש את הדרכים ואת המידות, להם "קודש" יקרא".
ודאי שהרב כותב "לשכלל את הכח המוסרי במציאות" הוא מתכוון לכל המציאות כולה כולל האדם אבל לא רק האדם.
הטוב הרע והמוסר שעליו אנחנו עובדים ואותו אנחנו מרחיבים לא מתחיל ומסתיים רק באדם הקטן אנחנו עסוקים גם בטוב וברע בעולמות כולם התורה והמצוות הם לא מוסר אנושי מוגבל קטן להיות אדם טוב וזהו, אלא הרבה מעבר לזה זה "תיקון עולם" זה ריפוי של כל ההויה כולה כולל המחלות המוות ועוד למעלה מזה והכל יוצא אל הפועל ונתקן ע"י הקדושה התורה והמצוות (מקורות להרחבה ח' קבצים ד מג)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה