תורה שבעל פה

תורה שבעל פה

"זה פשוט הזוי שאתה מצפה ממישהו בשנות האלפיים לחיות על פי תורה שניתנה לפני שלושת אלפים שנה זה להחזיר אותנו אחורה.."

משפט כזה יכול לומר רק בן אדם שאינו יודע שיש תושב"ע או שאינו מבין לעומק מהי תושב"ע . ההבנה המצויה היא שתורה שבכתב היא קבועה וברורה לנצח ותושב"ע היא הפירוש המדוייק ביותר שלה, על פי הבנה זו כל היום בני ישראל עסוקים בלנסות להבין מה בדיוק כוונת הכתוב ולא משנה לאן העולם מתפתח. אולם הבנה בוסרית זו נתקלת בכמה בעיות: 

א - עובדה היא שעל פי המסורת תורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב[1] ואף פעם הפירוש לא מוקדם לספר עצמו. 

ב - אצל חז"ל מתואר שתי תורות ולא תורה ופירוש שלה. שבת ל"א עמ' א': "תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה."  

אולם ההבנה הנכונה היא שדבר ה' עצמו מתגלה אלינו בשני צינורות צד ערכי נצחי קבוע, וצד יישומי המשתנה ומתפתח על פי בית דין שבכל דור ודור שתפקידו להתאים את ערכי הנצח לאותו הדור. וגם בדורו של משה שקיבל את דבר ה' כבר הייתה חלוקה זו צד ערכי וצד ישומי, אח"כ כשכתב משה את התורה בסוף הארבעים שנה[2] הוא כתבה כשהיא כוללת את ערכי הנצח ואת הצד היישומי התואם לאותו הדור כי לא אפשר לכתוב את כל התפתחויות של כל הדורות מבחינה כמותית זה אין סוף של חומר וגם לא נכון לכתוב אותם כי כל דור צריך ליישם על פי מה שבונה אותו ובדרגות השייכות אליו, על פי הבנה זו לא כל צורת היישום הכתובה בתורה שבכתב היא הכי אידיאלית ומוסרית גם היום[3] כי תורה שבכתב כללה חוץ מערכים נצחיים גם את הצד היישומי של דבר ה' התואם לזמן נתינתה, לכן אנחנו למדים מהו האידיאל המוסרי הנצחי על פי הערכים שבשמם התורה מדברת אולם צורת היישום האידיאלית לזמננו נמסרה לידי בית דין שבכל דור ודור.

ולכן הצפייה לשמור את התורה היא לא הצפיה לעשות מנהגים לפני שלושת אלפים שנה אלא הצפיה להיות נאמן לערכי הנצח שניתנו בנבואה כפי מה שהם מתיישמים על פי חכמי דורנו. 

למשל בזמן התורה היה את הערך הנצחי של "ושימח את אישתו אשר לקח " ומצוות "פריה ורביה" אולם היישום בזמנם היה שמותר להתחתן עם כמה נשים כי כך היה מעמד העולם.  ובזמננו זה אסור ואיסור זה לא מופיעה בתורה שבכתב בכלל אלא בחז"ל כי כשראו שמעמד האישה עולה ומתפתח התאימו את הערך הנצחי של מצוות אלו למעמד העולם של ימינו ויישמו אותו בצורה כזו שמותר להינשא רק לאישה אחת והיום זה ההלכה. ומי שיאמר שהוא נושא כמה נשים כי בתורה מותר מבחינתנו הוא לא שומר את התורה ועובר על ההלכה. וזה נקרא לשמור את התורה! (מקורות להרחבה כוזרי מאמר ג' פס לט' מ' מא' ומאמר על תושב"ע במאמרים בבלוג זה)

---

[1] ע"פ הקדמת הרמב"ם למשנה והגמרא בגיטין ס.

[2] ע"פ הקדמות הרמב"ם למשנה.

[3] וכן ענה הרב אורי שרקי שליט"א לשאלה האם כל מה שכתוב בתורה הוא הכי אידיאלי גם כיום: תשובת הרב: " התורה מתהלכת עם האדם לחנכו בהדרגה התורה לא ביטלה את העבדות למרות שהיא פוסלת אותה, משום שהעולם עוד לא היה מוכן לכך. כמו כן התורה חייבה סקילה את מחללי השבתות כדי להדגיש את חשיבות האמונה בבריאת העולם שהשבת מעידה עליה, אע"פ שלמעשה אין אפשרות לבצע את הפסק דין הזה. התורה קבעה שמעות קונות, ואעפ"כ קבעו חכמים שמשיכה קונה כדי שלא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה. מותר מהתורה לשאת מספר נשים ורבינו גרשום אסר את הביגמיה. ועוד ועוד" ושואל אותו השואל: "מניין אנו יודעים שהעבדות מצד האמת פסולה? אין כוונת שאלתי לדוגמא זאת בפרט אלא בכלל התורה - מניין אנו שואבים את המצב האידאלי מתוך הכתוב שהרי הוא מנוסח לאותה תקופה? תשובת הרב: "אנו יודעים את האידיאל מתוך הערכים שבשמם התורה מדברת. למשל, צמצום העבדות ע"י התורה היא ראיה להסתייגות ממנה."