חז"ל ממציאים מצוות?
"למה לפעמים חז"ל ממציאים מצווה ואח"כ עושים לה איזה קישור דחוק לפס' ואומרים שזה אסמכתא בזמן שזה בכלל לא פשט הפסוק? "
חז"ל
לא ממציאים את מצוות תושב"ע ואח"כ מקשרים אותם לפסוקי התורה. אלא תפקידם
לפתח את התורה והם עושים את זה על ידי שלוקחים את הרעיונות שנמצאים
בתורה ונותנים להם יישומים במציאות.
לדוג': כתוב בספר ויקרא "וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים" הגמ' בחולין ק"י אומרת שמכאן למדו שצריך ליטול ידיים, אבל רואים בבירור שזה לא הפשט של הפסוק שיש ציווי ליטול ידיים, ולכן יש שהתרעמו איך חז"ל מסלפים פסוקים.
אולם ההבנה הנכונה היא שחז"ל רואים בפס' זה את הרעיון שהידיים ראויות יותר מכל איבר לקבל טומאה לכן הם מתקנים נטילה לידיים. וכן כותב המהר"ל בבאר הגולה א:
"ופירוש דבר זה, כי יש לך לדעת כי נטילת ידיים הוא אסור מדרבנן, ומן הכתוב מביא ראיה (את הראייה לרעיון) כי הידיים הם מקבלים טומאה יותר משאר אברים"
ודומה הדבר למדען שגילה חוק פיזיקאלי ובא המהנדס ומיישם אותו באינספור יישומים שונים, האם נכון לומר שהמהנדס מחדש דבר שהמדען לא רוצה או לא אמר?! ודאי שלא. היישום של הרעיון האלוהי במציאות הוא בעצמו רצון ה' בלעדיו הרעיון האלוהי חסר חלש ופחות רלוונטי. (מקורות להרחבה מהר"ל באר הגולה באר א')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה